מחר יקיימו ארגונים חברתיים וארגוני עובדים הפגנה בתל אביב להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים לשעה. כשבאים לדון בשאלת העלאת שכר המינימום כדאי להכניס את הדיון לתוך מסגרת הגיונית: כי כמו בכל צעד בחיים, גם להעלאת שכר המינימום יהיו השלכות חיוביות ושליליות, ראשית כדאי להבין שסך ההשלכות החיוביות יעלו על אלה השליליות, ורק לאחר שנחליט שאכן כדאי להעלות את שכר המינימום – צריך להתחיל לדון בשתי שאלות נוספות: מהו התעריף השעתי הנכון ומה פרק הזמן הנכון להגיע אליו.
כדי להבין מהם הרווחים וההפסדים כתוצאה מצעד זה אנסה לדון בסוגיה באמצעות שאלות מנחות אשר יפשטו את הדיון.
1. האם העלאת שכר המינימום תעלה אתה את שיעור האבטלה?
הניסיון מראה שאין בהכרח קשר ישיר בין השניים. נכון, ההיגיון של חלקנו אומר שבמידה שיעלו את שכר המינימום המפעלים הישראליים יהיו פחות תחרותיים מול מפעלים מקבילים בחו"ל, שם שכר המינימום נמוך בהרבה, ועל כן סביר שמפעלים ישראליים אלה ייסגרו.
אבל הסיבה שהעלאת שכר המינימום בישראל לא תגרור אתה עלייה בשיעור האבטלה היא פשוטה, בכלכלה אין ואקום. מנסיון העבר אנחנו יודעים שאמנם כבר לא משתלם להחזיק מפעלי טקסטיל בישראל, אך מתברר שהעברת התפירה לחו"ל לא הפחיתה את סך המשרות הכללי בישראל – מכאן שבמקום משרות מסוג אחד, ייווצרו משרות מסוג אחר.
2. האם העלאת שכר המינימום רק תגרום להתפרצות אינפלציונית ותרע את מצב השכירים?
הטענה המוּכּרת היא שהעלאת משכורות בסך הכל תעלה את האינפלציה, ולכן לא יהיה בכך כדי לשפר את רמת החיים של משתכרי שכר המינימום, שכן יוקר המחיה יעלה בשיעור גבוה יותר משיעור עליית השכר.
גם טענה זו ניתנת לבדיקה לאור התקופה של השנים האחרונות בהן עלה שיעור שכר המינימום בזמן שקצב האינפלציה בישראל, וגם בעולם, יורד בהתמדה. הסכנה הגדולה בה מדובר בעולם המפותח כיום היא בכלל החשש מפני אינפלציה נמוכה מדי – ואף דפלציה מאיימת באירופה. אינפלציה נמוכה חיה בשלום עם סביבת ריבית נמוכה, וסביבה זו מעודדת עלייה במחירי נכסים, ראו מחירי הנדל"ן בישראל כדוגמה. כלומר, מתנגדי העלאת שכר המינימום חיים בשלום עם עליית מחירי הנכסים, אך חוששים מפני התפרצות אינפלציונית דמיונית.
3. האם רשתות השיווק הגדולות "יאלצו" להעלות מחירים כדי לשרוד?
מחירים אינם נקבעים על פי הוצאות בלבד, אלא בהתאם לשוק. ייתכן שהעלאת שכר המינימום אכן תגרור את הקטנת הרווחים של רשתות שיווק לדוגמה, אך אין די בכך כדי לקבוע שאכן המחירים יעלו, שכן בשוק תחרותי, המוכרים יוכלו להעלות מחירים בתנאי שהמתחרים שלהם יעלו את המחירים, ובתנאי שהקונים יוכלו להמשיך לצרוך במחירים גבוהים יותר. לאור סוגיית האינפלציה מהסעיף הקודם, אי אפשר לקבוע שהעלאת שכר המינימום אכן תעלה באופן אוטומטי את המחירים.
העלאת שכר המינימום גוררת אתה לא רק העלאה של שכר המשתכרים בשכר המינימום עצמם, אלא גם את העלאת שכר המשתכרים הנמצאים מיידית מעל קו זה. כמובן שתופעה זו אכן תלחץ חברות אשר נסמכות על משתכרים רבים הנמצאים באחוזונים הנמוכים של השכר. לכן לא יהיה זה מומלץ להעלות את שכר המינימום באבחת חרב, וכדאי להעלות את השכר בצורה הדרגתית אשר תאפשר לחברות אלה לבצע את ההתאמות הנדרשות.
4. האם אין כלים טובים יותר שיוכלו להיטיב עם המשתכרים בשכבות הנמוכות?
טענה מקובלת נוספת נגד העלאת שכר מינימום היא שמדובר בכלי גס מדי, מס הכנסה שלילי, כלומר תשלומים לאלה המשתכרים סכום נמוך מהקו שאותו קבעה הממשלה, הוא כלי יעיל יותר לדידם. טענה זו היתה יכולה להתקבל בהבנה כאשר הסכנה האינפלציונית היתה סכנה בעלת סבירות ממשית. אם נשלול את האפשרות של התפרצות אינפלציונית, הטענה היא שכדאי למדינה לסבסד חברות שמשלמות שכר נמוך מדי לעובדיהן. אני למשל לא מוצא היגיון מדוע כספי משלמי המיסים צריכים לממן את רשתות המזון המהיר המשלמות שכר מינימום לעובדיהן.
רשתות המזון המהיר בסופו של יום פועלות בישראל, ואינן מתחרות ברשתות זרות, על כן אני לא כל כך מבין למה אנו צריכים לממן את התחרותיות של רשתות אלה.
כאשר מפעלים מתחרים מול מפעלים מקבילים בחו"ל אולי המדינה יכולה לחשוב שיש היגיון בסבסוד מפעלים כאלה, כדי לאפשר להן להתחרות מול מפעלים זרים, אך במצב זה כדאי לסבסד את העבודה ביצואנים, ולא לסבסד באמצעות מס הכנסה שלילי את כל מי שמשלם שכר נמוך לעובדיו.
העלאת שכר המינימום עשויה להעלות את המחיר של שירותים מסוימים כמו ניקיון, הסעדה, סיעוד וכיוצא בזה. השאלה שצריכה להישאל במקרה זה היא האם סכנה זו אכן מצדיקה את הקפאת שכר המינימום. . העלאת שכר המינימום אכן עלולה ליצור קשיים לחולים סיעודיים או לקשישים הנתמכים על ידי עובדים זרים לדוגמה, אך כפי שציינתי אפשר לפתור בעיות מסוג זה על ידי העלאת קצבאות נכות, או הגדלת קצבאות ביטוח לאומי.
כמו שכתבתי בטור הקודם בנושא, נכון ששכר המינימום יהיה קשור לאחוז מסוים מרמת השכר החציונית בישראל, ולא ייקבע כמספר שרירותי כלשהוא. שיפור מצבן של השכבות הנמוכות יתאפשר רק כאשר יגדילו את הפריון בישראל, ורמת השכר כולה תעלה. ובסופו של דבר העלאת שכר המינימום צריכה להיבחן על בסיס השאלה הבאה – האם זה הגיוני שאדם העובד במשרה מלאה יימצא מתחת לקו העוני?
