1.

עכשיו שנגמרו החגים, מי יעשה לי ביד? (שאלה שנשאלת, אני בטוח, בכל מוצאי שמחת תורה, בכל בית כנסת בישראל. או ששוב אני יוצא דופן?)

2.

עכשיו שנגמרו החגים, מי ירכיב אותי על הכתפיים? (אחד, זקן בן מאה, שבכל הקפות שניות לוקח ספר תורה ועולה על הכתפיים של הדתי הכי חסון בסביבה, ורוקד איתו כאילו הוא שמח בשמחת תורה, אבל למעשה הוא רק רוצה שירכיבו אותו על הכתפיים. הוא עושה את זה גם בראש השנה, ובפסח, ובבתי כנסת מסוימים גם ביום רצח רבין. והכל בשביל סיבוב על הכתפיים. הוא כמו ילד בן שלוש, רק בגוף של זקן. ולא, זה לא המחלה הזאת שמזדקנים נורא מהר – זאת מחלה דומה, שמזדקנים רגיל אבל הזמן עובר מהר)

3.

עכשיו שנגמרו החגים, הגיע הזמן שיתנו לצה"ל לנצח. אני אומר את זה מראש, שלא תגידו אחר כך, "פאק, איך לא חשבנו על זה, טקטיקה מעולה!" – כי באמת, אם תתנו לו פעם אחת לנצח תראו שהכל יסתדר.

אז הנה,

שלא תבכו אחר כך,

אני נותן לכם את כל המורשת קרב הזאת בחבילה כוללת, יחד עם ספר של המרשל פון קלאוזביץ' ("לאסן זי צה"ל בום-בום-בום", פרוסיה 1802), ומגילה סינית עתיקה של סון-טסה ("אמנות הרדיפה האינסופית אחרי ילדים מיידי אגרולים מקולקלים", המאה ה-6 לפנה"ס). בחינם, אני נותן,

מטוב ליבי,

כביטחוניסט, ציוני, יהודי, רב סרן במילואים, תושב השומרון, אחד שמחזיק שלושה נשקים אישיים ושניים כלליים, ונוסע חופשי בין כפרים ערביים בלי לפחד מאף אחד חוץ מאלה שגרים שם (יהודה עמי-זל. אל תשאלו כמה פעמים היה צריך להגיע למשרד הפנים כדי להוריד את ה – " – מהזל. אבל איך שהעניינים מתחממים בשומרון, כל המאמץ הזה יהיה לחינם)

4.

עכשיו שנגמרו החגים, אני יושב בבית שימוש ולא יוצא עד שיבואו עוד חגים. למה? כי התקשרו מקופיקס, ואמרו לי שאחרי החגים אני צריך לחזור לעבודה, כי אנשים יבואו לקופיקס וירצו קפה בחמש שקל, עוגה בחמש שקל, משקה פסיפלורה בחמש שקל, כפפות לתנור בחמש שקל, וזה נורא

נורא

נורא

משעמם. ביחוד בגלל שזה בחמש שקל. לא אכפת לי אם זה היה שש, או ארבע עשרים, או אפילו חמש ואגורה, אבל אתם יודעים מה זה להגיד מאה אלף פעם ביום את המלה "חמש שקל בבקשה"? וכן, אחרי יום עבודה, לא רק שזה נחשב מילה אחת, רק בשביל שלא יידבקו לי השפתיים בצורת המילה הזאתי, אני עושה גם את הקול של ה"טינג!" של הקופה הרושמת (עובד קופיקס. ויש הרחבה:)

5.

כולם אומרים שזונות נורא מסכנות, כי הם צריכות לעשות דברים מגעילים בשביל כסף. ומה אני, שאני צריך לעמוד עשר שעות רצוף ולהגיד חמש שקל, חמש שקל, חמש שקל – קופאית בשופרסל זה מילון אבן שושן לידי. אז למה זונה –

שאגב, עם כל הכבוד למה שהיא סובלת בגוף, מבחינה מילולית יכולה להגיד מה שהיא רוצה, אפילו "אתה גדול ממי", או איך שאומרים את זה ברוסית –

לא גזעני! אני רק אומר, שאפילו יש לה אפשרות בחירה בשפה (אם כי יש שפות שלא הייתי משתמש בהם במצבים אינטימיים; אם בחורה אומרת לך "אללה הו אכבר" באמצע הזה, אז די בטוח שהיא גומרת אבל לא בטוח את מה) –

אז למה זונה יש לה את כל היחסי ציבור הטובים של קורבניות? מי לא עושה דברים מגעילים בשביל כסף? השבוע אפילו הייתי צריך לאכול מהעוגת שמרים שלהם, רק בשביל להוכיח שזה אפשרי (ויש שאלה לסיום:)

6.

כל זה טוב ויפה, אתם בטח שואלים, אבל אם אתה מתחבא ולא יוצא עד החגים הבאים – למה דווקא בבית שימוש? נו באמת. אתם לא מקשיבים. לא אמרתי בפירוש שאכלתי מהעוגת שמרים שלהם? (עובד קופיקס לשעבר. בסוף פיטרו אותו, והוא עבר לעבוד בזנות עם עוז זהבי והחבר'ה מ"ג'וני ואבירי הגליל". אבל גם משם פיטרו אותו, כי לקח לעוז זהבי את כל העבודה. לא בגלל שהוא נראה יותר טוב – בגלל שכל פעם שלקוחה שאלה אותו כמה, היה עונה אוטומטית חמש שקל)