השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
יום שני, מרץ 16, 2026
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה

אוכל ונחמה

ביבי לא היה אוכל פה

עוזי וייל ❘ עוזי וייל
25/08/2015
| מגזין

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך


1.

בוא אבא, תשב.

מה זה, כרמיתי'לה, מה זה כאן?

זאת מסעדה אבא.

אני יודע שזאת מסעדה. אני לא סנילי. אבל בשביל מה?

אני פשוט רוצָה שתיהנה.

אני נהנה בבית.

אבל ככה אנחנו יוצאים, נהנים, מבלים – זה מסעדה מאוד טובה. היה כתוב עליה בהארץ.

כתוב טוב, היה?

אה… שגיא כהן… יש לו סטנדרטים מאוד – הוא דוקטור להיסטוריה – אתה תיהנה פה מאוד (וכך הם המשיכו להיפגש, פעם בשבוע, האיש ובתו. היא לוקחת אותו למסעדות יוקרה, והוא מתלונן. שנים אני עוקב כבר אחרי הצמד הזה, ושנים אני מתאפק מלכתוב עליהם, אלא שלפני כמה ימים ראיתי את הבת יושבת לבדה בפושון במתחם שרונה, מזיזה משהו בצלחת קדימה ואחורה בלי חשק רב, ושאלתי אותה מה קרה, והיא אמרה שאביה נפטר והיא איבדה את החשק לאכול במסעדות, אבל באופן מוזר עדיין היה לה חשק ללכת אליהן. זה קרה לי כבר פעמיים, אמרה, והביטה בצלחת שלה. ואז שאלתי את רשותה לכתוב על פגישותיהם השבועיות, והיא נעתרה בשמחה. אז בבקשה, מדגם מייצג:)

2.

"מה זה, חיה?" אמר האבא. "איזה חיה זה?"

"זה בויאבז, אבא," אמרה בתו, וטעמה משלה: "וואו. זה מדהים."

"איזה חיה זה בויאבז? לא מכיר כזה חיה."

"זה מרק פירות ים. תאכל אבא, זה מאוד טעים."

"גם אצלי בבית טעים."

"כן, אבל זאת מסעדת דגים, ו -"

"גם אצלי יש דגים," הוא אמר, "יש לקרדה, יש מלפפון חמוץ." (לקח לי זמן, אבל בסוף הבנתי שזו לא הבת שמתעקשת לגרור אותו לכל המקומות הללו; שמדובר כאן בעיסקת חליפין, בה שניהם זוכים לעשות את מה שהם הכי אוהבים: היא לאכול, והוא להתלונן. על כל מיני דברים – האוכל היה רק המתאבן:)

4.

"חם, חם מאוד, לא היינו צריכים לצאת."

"חם לך?" אמרה הבת. "יש פה מזגן."

"פה, כן. אבל בחוץ, חם."

"אבל אתה לא בחוץ, אתה בפנים."

"אבל כשנצא?" אמר האבא. "כשנצא, מה יהיה?"

"בסדר, כשנצא…"

"או!" אמר האב בניצחון, "את תמיד לא חושבת קדימה. בגלל זה אין לך דירה." (ויש עוד נושאים:)

5.

אז מה אבא, מה אתה אומר על ביבי?

מי?

ביבי, ביבי.

מי זה?

ראש הממשלה, מי זה.

אה.

מה אתה אומר עליו?

אני אגיד לך דבר אחד. על ביבי.

בבקשה.

ביבי לא היה אוכל דבר כזה.

נו, באמת.

בגלל זה הוא כל הזמן מנצח, ואתם כל הזמן מפסידים. הוא חושב על המדינה, ואתם – צדק, מה-צדק, החברתי, הכיבוש… א-מה הכי חשוב לכם? אוכל.

בסדר.

ביבי לא ככה.

נכון. הוא אוכל לקרדה. זה מה שהם אוכלים כל היום, הוא ושרה. יושבים, אוכלים לקרדה.

מי זאת שרה?

אשתו! שרה! אשתו!

תגידי אשתו. מאיפה אני צריך לדעת?

איזה עוד שרה יכולה להיות?

לא יודע. הוא ראש ממשלה. יכול להיות לו איזה שרה שהוא רוצה. הוא גם בחור מושך.

טוב…

למה הוא לא מביא לי את הפירה, למה? (והוא סימן למלצר, שחש והגיע לפני שהבת יכלה לעצור את האסון:)

6.

"סליחה, לא קיבלתי את הפירה."

המלצר הביט בשולחן. הוא הצביע על צלחתו של האב, שכמעט ולא נשאר בה דבר.

"מה זה? מה אתה מראה לי?"

"את הפולנטה."

"זה היה פירה?" תמה האבא.

"זה כמו פירה. זה מקמח תירס."

"אה."

"היה לך טעים?" שאל המלצר.

"בתור פירה – זה הכי גרוע שאכלתי בחיים שלי."

"אבא," אמרה הבת, "זה לא פירה, זה פולנטה."

"אז שיכתבו 'פירה לא טעים'. למה לתת שם אחר? למה להטעות את הציבור?"

"טוב…" אמרה הבת, ופנתה למלצר: "אנחנו בסדר."

"לא, אם אתה רוצה משהו אחר -" אמר המלצר, עדיין לא מבין את עומק הצרה אליה נקלע.

"יש לכם לחם עם שמאלץ?" שאל האבא.

"אבא!"

"מה זה שמאלץ?" שאל המלצר.

"זה שומן," הסביר האבא למלצר, "שמים על לחם שחור, זה דליקטז."

"אין לנו דבר כזה," אמר המלצר, והביט באישה.

"אז גריבן," אמר האבא.

"אבא!"

"גריבן, זה עור של תרנגולת, חותכים קטן קטן, מטגנים, עד שנהיה שחור."

"לא…" אמר המלצר, "גם זה אין לנו."

"נו," אמר האבא לבתו, ונשען לאחור: "אמרת מסעדת יוקרה." (ורק בסוף, כשכבר היו בקפה-וחשבון-בבקשה, היא העזה לומר לו את אשר על ליבה:)

7.

"אבל אתה אוהב לאכול, אבא -"

"אני לא," אמר.

"אתה אוהב! אל תגיד לי שאתה לא אוהב! לפני שאנחנו הולכים, אתה כל הזמן שואל, איזה מסעדה זאת, מה אוכלים שם, מאיפה שמעתי עליה -"

"נו, בסדר…" אמר האבא.

"אז למה אתה עושה לי כזה פרצוף ברגע שמתיישבים?"

"אני עושה פרצוף?"

"כן!" אמרה הבת.

"איזה פרצוף אני עושה?"

"פרצוף תחת."

"לא," אמר האבא, "זה אני עושה כשאני מחרבן."

"אבא! אנשים יושבים פה ואוכלים!"

"נו אמרתי לך, יותר טוב בבית. שמה אין אנשים." (הם קמו והלכו, וזו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותם ביחד. וכולי תקווה שהצליחו לריב בעוד כמה מסעדות יוקרה, לפני שנפרדו לתמיד)

שתף

  • להדפיס (נפתח בחלון חדש) הדפס
  • שלח קישור לחבר במייל (נפתח בחלון חדש) דואר אלקטרוני
  • לשתף ב-X (נפתח בחלון חדש) X
  • לשתף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש) WhatsApp
  • לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש) Telegram
  • שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק

אהבתי

אהבתי טוען...

אולי יעניין אותך גם...



הסיפור הקודם

מדיניות הממשלה בנושא קליטת עולים חדשים מאתיופיה

הסיפור הבא

ילד תחת צו השגחה נעלם ואיש לא ידע שעזב את הארץ

עוזי וייל

עוזי וייל

הסיפורים החמים

פליטות מאוקראינה נוחתות בארץ עם הפלישה הרוסית לארצן | צילום: פלאש 90
חם

היעדר אשרות עבודה, והיתר שהייה ל-3 חודשים: ישראל דוחקת את הפליטות מאוקראינה לקצה 

❘ חנה כץ הדר אביאל

בישראל חיות כ-23 אלף נשים וילדיהן, אזרחיות אוקראינה, שנמלטו מהמלחמה. הן שוהות כאן כחוק, אבל מעבר לכך הן לא זכאיות כמעט לדבר. ארבע שנים אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, ישראל ממשיכה להותיר את הנשים הללו ללא מעמד, זכויות וודאות

הסיפור המלאDetails
״ליישב את הארץ בידיים״ |צילום מסך מתוך יוטיוב, שימוש לפי סעיף 27 א׳

איך משרד החינוך משקם את ״נוער הגבעות״? מעביר מיליונים לחווה חקלאית במאחז לא חוקי 

איתמר | צילום: שרייה דיאמנט, פלאש 90

וילה עם חצר ב-88 אלף שקל. ״זה המחיר שהשמאי הממשלתי קבע״

״ערבי שייכנס לגור כאן יצטער על הרגע״ | צילום: באדיבות המשפחה

נציג עמידר שאל אם מדובר ב״בני דודים״. כמה רגעים אח״כ ערימות זבל חיכו בכניסה 

צריכת מים של אזורי אסון | הוכן באמצעות בינה מלאכותית

לייבש, להרוס, ולמכור ביוקר: כך שולטת ישראל בברז המים של הגדה

הסיפור הבא

ילד תחת צו השגחה נעלם ואיש לא ידע שעזב את הארץ

ד"ר אבו אלעייש עדיין מאמין בישראל

ש"שינים, לא ככה נשנה את העולם

Themed Share Widget

אהבתם? שתפו את הכתבה

וואטסאפ X טלגרם אימייל העתק קישור

הכי חם בטוויטר

הציוצים שלי
המקום הכי חם בגיהנום

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

אנחנו מחויבים לעיתונות קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם. עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא, שאינה חוששת לקחת צד, שומרת על פרופורציות, אינה מתלהמת, נצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. עיתונות סקרנית ובודקת את עצמה.

  • מי אנחנו
  • צרו קשר
  • תנאי שימוש באתר
  • תמכו בעיתונות עצמאית

כאן עושים עיתונות אמיתית*

*עיתונות חוקרת, סקרנית ובועטת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים. דווקא בימים החשוכים שעוברים על כולנו, ולנוכח שתיקתם של גופי התקשורת, אנו גאים לעמוד בחזית הערכית של העיתונות בישראל, ומחויבים לעקרונות של דמוקרטיה, שיוויון, קדושת חיי האדם וצדק.

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
    • צבא
    • יהודה ושומרון
    • עזה
    • מלחמת אוקטובר 23
      • מחדל ה-7 באוקטובר
  • משפט ופלילים
    • שחיתות
    • משטרה
    • דמוקרטיה במשבר
    • אלימות מינית
  • כלכלה וחברה
    • צדק חברתי
    • בריאות הנפש
    • רווחה
    • חינוך
  • פוליטיקה ותקשורת
    • פוליטי
  • המקומון
    • סביבה
    • תכנון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish

%d