שלום, קוראים לי סתיו ואני Fag Hag . אני כל כך Fag Hag עד שנוצר לי כיתוב כזה על כל הגב, בעקבות טעות שיזוף אסטרטגית במצעד הגאווה. חצי מגיל ההתבגרות התבאסתי שאני לא לסבית, ובחצי השני שאני לא הומו.
הורדתי גריינדר. אני יושבת ב"אמזונה" ויוצאת למסיבות ב"שפגאט". אבל כלום לא עוזר. יצאתי נורמטיבית. אישה שנמשכת בעיקר לגברים. שעמום אטומי.
לפני כחודשיים התרחש יום היסטורי בחיי הקהילה. נישואים חד מיניים הותרו בארצות הברית, וכל העולם חגג. הפייסבוק הפך למצעד גאווה וירטואלי. סר איאן מק'לן ודרק ג'קובי העלו מסיבת קונפטי ליוטיוב.
אבל אם להיות כנה, החוק הזה ביאס אותי.
שלא תבינו לא נכון, פתיחת אפשרויות בפני ציבור מדוכא והענקת החופש לבחור מביניהן, היא מהות השוויון, ואין שמץ של ספק שלקהילה הלהטב"קית מגיע שוויון זכויות. אבל מכאן ואילך ארשה לעצמי להניח את הפוליטקלי קורקט בצד ואספר לכם למה נישואים חד מיניים מבאסים אותי.
אהבה שמנותקת מכבלי הביורוקרטיה הממשלתית היא תמיד דבר משמח. בזמנים שבהם מקובל להיות הומו, אך אוסרים על נישואים חד מיניים, הקהילה הגאה מראה לעולם שזוגיות טובה ומשפחה יציבה אינן תלויות במוסד הנישואים – לא בדתי ולא באזרחי.
בעל כורחה, הוכיחה לנו הקהילה הלהטב"קית, כי אין כל קשר בין יחסים בריאים ובין מוסד הנישואים. זוגות חד מיניים הקימו, מקימים ויקימו בתים ומשפחות, ללא כל קשר לשטויות הביורוקרטיות הקשורות לחתונה. המכשול היחיד הן הזכויות שאדם מקבל רק כאשר הוא נשוי, מכשול שקל יחסית לפתור.
אם אתם לא יכולים לנצח אותם, הצטרפו אליהם? חתונה היא טקס עתיק יומין ולרוב גם מיושן. הטקס עובר אצלנו במסורת מדור לדור, ומטרתו המקורית היא בראש וראשונה להעביר את האישה מבעלות האב לבעלות החתן, העונה לשם הכה מקורי "'בעל".
חתונה בהגדרתה מיועדת להעברת רכוש בין גברים (הרכוש הזה הוא אישה, אבל נשים את זה בצד כרגע). טקס החתונה המסורתי נולד מתוך תפיסה פטריארכלית מובהקת, שלפיה המודל היחיד למשפחה הוא של גבר אשר נושא אישה.
מה המודל הזה אומר, בעצם? בגדול, שיש תפקידים ברורים – הגבר גברי, האישה נשית, ושליטה של החזק על החלשה היא דבר של מה בכך. וכאן אנחנו מגיעים שוב לקהילה הגאה, כי במקום שבו פוגעים בנשים יפגעו גם בכל מה שנחשב כנשי. כלומר גם בהומואים.
הומואים הם אנשים שלא עמדו בסטנדרט המגדרי שהחברה הציבה להם, בשל נטייתם המינית. ולכן בחוגים רבים התייחסו ומתייחסים ללהטב"קים כסוטים, נחותים ואפילו חולים. המסורת הקדושה ועתיקת היומין שלנו מושתת על לא יותר משובניזם ולהטב"קופוביה.
יש לנו כאן את מוסד הנישואים. מוסד שמשחר ההיסטוריה דפק את כל מי שסטה מהנורמה ההטרוסקסואלית (או אם לדייק – את כל מי שהוא לא גבר הטרוסקסואל), מוסד שהוקם וקיים כדי לקבוע לנו מה נורמלי ומה לא. מוסד שאף אחד לא באמת צריך.
ואנשים שעד עצם היום הזה מופלים בשל נטייתם המינית, בין השאר בגלל אותו מוסד, מבסוטים להצטרף אליו, אשכרה חוגגים ברחובות, משנים תמונות פרופיל כאילו אין מחר.
נכון, שוויון זכויות הוא דבר משמח. לעומת זאת, התחזקות מוסד הנישואים רק מנציחה מסורת שמגדירה לנו מה בסדר ומה לא, ושונאת את כל מה שאינו נורמלי.
די לנישואים בבני אדם.