היו בעיתון כמה כותרות על ההפיכה הצבאית בתאילנד. לכאורה, פרט לתיירים הישראלים שם זה לא אמור לעניין אף אחד. האמת היא שזה מקרה מאוד מעניין שעשוי לשפוך אור על העתיד בעולם.
בתאילנד נערך מאבק כוחות של שנים ארוכות בין האליטות השליטות אשר מאכלסות את הערים הגדולות לבין הכפריים. הכפריים הם הרוב, ולכן בכל בחירות דמוקרטיות, המפלגה שזוכה היא המפלגה אשר הצליחה למשוך את אהדתם של פשוטי העם.
הבעיה של האליטות היא ששינוואטרה תקסין, מיליארדר תאילנדי, חשקה נפשו להיות ראש ממשלה. ב-2001 הבין שהדרך להיות ראש ממשלה היא להבטיח מדיניות אשר תשנה את הסדרים הקיימים בתאילנד. בתוך כמה שנים מיום היבחרו, תקסין הורשע בשחיתות, ב-2006 ברח מתאילנד.
מאז בכל פעם שנערכות בחירות זוכה מקורב אחר למשפחת תקסין בבחירות, רק כדי להיות מודח בטענות שונות של בית המשפט בתאילנד, בעידוד המלך המקומי.
יש כאן מצב פשוט: האליטות מנסות לשמר את כוחן בתאילנד בשיתוף פעולה של בית המשפט והצבא. כך היה גם בטורקיה עד שארדואן הצליח לגבור על השיטה, והצליח לגבור על הצבא ובתי המשפט בשם העם, אך כמובן ניצל הצלחה זו כדי להחליף אליטות כלכליות מסוג אחד, באליטות כלכליות מסוג אחר.
המצב הכלכלי בעולם כיום יזמן לנו בעתיד הנראה לעין, מקרי מבחן נוספים. אי השוויון בחלוקת ההכנסות הגיע לקיצוניות. מטבעו של מצב זה הוא שרוב האזרחים נמצא בצד החלש של המשוואה. בעוד שבעבר הפערים התרחבו על רקע מצב כלכלי שמשתפר גם עבור מי שלא שפר עליהם גורלם, כיום הצמיחה ברחבי העולם היא אטית העניים לא נהיים עניים פחות, והמידע על כך מועבר במהירות באמצעות הרשתות החברתיות.
כאשר אני מנסה לשער מה הצעד הבא, אני מגיע לתסריט פשוט: יגיע האיש שיידע להיבחר מתוך הבטחה להפחית את הפערים, לשנות את השיטה, ולהביא לחלוקת הכנסות שוויונית יותר. תחילה ייבחרו אנשים שרק יבטיחו זאת אך לא יהיה להם שום מושג איך לקיים (מישהו חושב על מדינה קטנה שבה שר האוצר היה עיתונאי בעברו בלי ידע כלכלי?) אך לאחר כמה נסיונות יגיעו האיש או התנועה שידעו גם להביא לשינוי אמיתי של השיטה.
במצב זה האליטות יחושו מאוימות. בעוד שבעבר השליטה של האליטות הכלכליות בכלי התקשורת הובילה לשליטה בערוצי המידע, כיום, בעידן הרשתות החברתיות, התקשורת מבוזרת בהרבה. בעידן החדש אין עוד פעילות של מאחורי הקלעים, אי אפשר כבר להסתיר את הדרכים שבהן פועלים בעלי השליטה.
יש רבים בישראל למשל, שחושבים שכבר עתה מערכת המשפט מגויסת לצד מסוים, זה של העשירים. אני לא מצוי במחנה הזה. אך יהיה זה מאוד תמים לחשוב שהסכנה קיימת רק במדינות מתפתחות. צריך רק להפנות מבט אל ארצות הברית כדי לראות כיצד בית המשפט העליון הנוכחי מנסה להפעיל את השפעתו ולשמור על סדר הכוחות הנוכחי.
בית המשפט העליון האמריקאי פסק לא מזמן, שאין זה חוקתי להגביל את כמות התרומות מתורם בודד. רבים יודעים שבית המשפט העליון האמריקאי נבחר באופן פוליטי, הנשיא המכהן ממנה את הקרובים להשקפתו. כמובן שאין בדרך שונה של בחירת שופטים כדי להבטיח פחות פוליטיזציה של בית המשפט.
אנו נכנסים לעידן חדש. העולם המפותח חווה צמיחה גדולה באופן יחסי ב-50 השנים האחרונות. הבעיה היא שמסתבר שחלק מהצמיחה נבע ממינוף, כלומר – לוו מהעתיד לטובת ההווה. כיום אנו כבר בעתיד, הצמיחה היא קטנה יותר באופן מבני. במדינות מפותחות הדרך היחידה של מעמד הביניים והמעמד הנמוך להתקדם לרמת חיים טובה יותר, תעבור דרך חלוקת ההכנסות באופן שונה, מאחר שאי אפשר לסמוך על צמיחה גדולה שתסחוף את כולם. הכורח הוא אבי ההמצאה, אך הוא גם אבי השינוי.