שיטת הבחירות בישראל פשטה את הרגל. השבוע הבין זאת גם ראש הממשלה, שהוביל לבחירות מוקדמות וחשב לשפר את כושר המשילות ויכולת קבלת ההחלטות שלו. אולי זו היתה גחמה של שלדון אדלסון בעקבות האיום על החינמון "ישראל היום", ואולי הסיבה היתה אחרת. כך או כך, התוצאה היא אחת – אי אפשר להקים ממשלה ואי אפשר לנהל את חיי המדינה בשיטת הבחירות הנוכחית.

לא בגלל הצורך בקואליציה ולא בגלל אחוז החסימה הגבוה. לא בגלל כושר הסחיטה של המפלגות הקטנות ולא בגלל אורן חזן אחד, שיקבע את גורלנו בממשלת 61. אלא משום ששיטת הבחירות הנוכחית היא לא שיטה אינטליגנטית. לצערי, שיטת הפתק פרימיטיבית. היא מתייחסת אל הבוחר כאל יצור נחות, חסר כושר הבנה, יכולת החלטה, בחירה וניתוח.

פתק ועליו אותיות סמליות, סתמיות להחריד, אינו אומר דבר ואינו מחייב לדבר. דקה אחרי סגירת הקלפיות חוגגים הפוליטיקאים ארבע שנים ועושים בפתק הזה כרצונם. רובם מפרשים את הבחירה כמעין ניצחון בתחרות ספורט. אבל מה אומר ה"ניצחון" הזה? מה משמעותו לחיינו?

מפלגת השלטון כלל לא פרסמה מצע בבחירות האחרונות. חודש וחצי מאז הבחירות והנושא היחיד הנדון הוא הרכבה האישי ותפקידי השרים. חלוקת שלל. שום נושא רציני וחיוני לחיי האזרחים לא נדון. אין קווי יסוד מוסכמים שלפיהם אפשר לנתח את רצון הבוחרים ואת התחייבות הנבחרים.

הנה הצעה.

חודש לפני הבחירות תחויב כל מפלגה לפרסם בכספי מימון המפלגות את מצעה, תוך דירוג הנושאים שתוביל בסדר עדיפות מתומצת. לפחות עשרה נושאים בתחומי החיים העיקריים: ביטחון, הסכמים מדיניים, חינוך, כלכלה, דיור, רווחה, תרבות וכו'.

במקביל תפרסם כל מפלגה שמות של 61 מחבריה לפחות, המועמדים לכנסת לתמיכה בממשלה שהיא מתכוונת להקים. כל מועמד עם הרקורד האישי שמצדיק לדעת מפלגתו את בחירתו למחוקק והנושאים שעליהם ייאבק.

המועמדים והנושאים ימוספרו באופן ברור שמאפשר לבוחר להגיע עם בחירתו לקלפי.

באותו זמן יישלח אל הבוחר דף אינטליגנטי. לא רק גלויה ובה מספר הקלפי וכתובתה, אלא דף ובו יוכל הבוחר למלא שמות של עשרה חברי כנסת לפחות שהוא בוחר מן המפלגה שלמענה הוא מצביע. מצדו השני של הדף יסמן הבוחר את הנושאים העיקריים מתוך מצע המפלגות שהוא מעוניין לקדם. נושאים החיוניים לחייו. חשובים לדעתו לעתיד המדינה. נושאים שהם מבחינתו התחייבות הנבחר לבוחר.

בערב הבחירות, לאחר סגירת הקלפיות, ייערך ניתוח של דפי המצביעים ולאחר מכן יפורסמו תוצאות הבחירות המפרטות:

א. מי המפלגה שקיבלה את מרב הקולות.

 ב. מיהם חברי הכנסת שבחר הציבור בכל מפלגה.

 ג. מהם הנושאים שדורש הציבור מחברי הכנסת לקדם לפי סדר עדיפות שנקבע על פי מרב הקולות מכלל המצביעים מכל המפלגות.

התוצאות הללו יחייבו על פי חוק את ראש הממשלה ואת ממשלתו המוקמת. הן יהוו שלד לקווי היסוד של הממשלה הנבחרת. כך נדע את מי רוצה הציבור לראות בכנסת ומה הוא דורש מחברי הכנסת לקדם ולחוקק.

שיטת הפתק תועבר למוזיאון לתולדות המקרא. מחל אמת פה כ' או ז' לא אומרים דבר לאיש ולא מחייבים שום ראש ממשלה. שיטת הפתקים היא עלבון לאינטליגנציה של הציבור.

ואם נתקדם לעידן המודרני, אפשר יהיה לעשות את הבחירה על גבי מסך מחשב. ייפתח אתר בחירות. הבוחר יבחר את המפלגה, יתקדם לדף ועליו שמות חברי הכנסת המועדפים עליו ומשם לדף שבו יצביע על המצע הנדרש לדעתו. את זה הוא יוכל גם לעשות מהבית באתר מאובטח עם סיסמה. או אז לא יצטרכו אוטובוסים כדי להביאו לקלפי.

הבוחר לא יהיה תלוי במו"מ לילי בין אחד עו"ד שימרון לבין עסקני מפלגות דומים המחלקים לפי רצונם את כספי המדינה ועתידה, ואפילו לא בחברי ועדות הקלפי שיקמבנו ביניהם בסוף הערב את קולו של מי שלא הגיע. זיהוי דיגיטלי על פי תעודת זהות וסיסמה ובחירה אינטליגנטית, דמוקרטית, חשאית וחופשית, יחליפו את הפתק המגוחך שעליו מושתתת הדמוקרטיה הישראלית.

אחרי בחירות כאלה אולי אפשר יהיה להקים ממשלה יציבה שפויה, שיודעת מה רוצה הציבור ומה היא חייבת לציבור, ולנהל מדינה במשך ארבע שנים. בהיגיון.