הפרק בדוח מבקר המדינה העוסק בהסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב חמור פי כמה מהדוח על נסיעות ראש הממשלה ומשפחתו לחו"ל. הכישלון המערכתי, סכומי הכסף האדירים שירדו לטמיון והנזק החברתי לכלל תושבי הנגב הינם עצומים. עם זאת, נראה כי ללא החלטה אמיצה של ראש הממשלה לקידום פתרון הוגן ומוסכם, לא ישתנה דבר גם בחזית זו.

 

זהו אינו דוח המבקר הראשון העוסק בכישלון הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. אולם, מדוח זה זועקת לשמיים אוזלת היד של גופי הממשלה השונים, ובראשם "הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב", אשר אמונה על הנושא בשנים האחרונות. ריבים, מאבקי כח וחוסר רציפות שלטונית באו על חשבונם של אזרחי המדינה הסובלים מההדרה החמורה ביותר בחברה הישראלית.

 

עולה הרושם כי ישנם יותר מדי גורמים המרוויחים מהשארתם של הבדואים במצבם הנוכחי. בשנים האחרונות, הפכו הגופים הממשלתיים המטפלים בחברה הבדואית ל"סידור עבודה" נוח עבור קציני משטרה, צבא וגופי ביטחון שונים עם פרישתם מהמערכות; הם ממשיכים בתפקידם הממלכתי באמצעים אחרים על יד "טיפול" בחברה הבדואית. לא פחות ממאתיים איש מועסקים כיום ב"רשות להסדרת ההתיישבות הבדואית", 11 חברות נשכרו לצורך הכנת בדיקות היתכנות, מערכות מיפוי משוכללות הוקמו, אך התוצאות שואפות לאפס.

 

למרות הכוונות הטובות מצד פקידי ממשלה בכירים, ולצד התקציבים ההולכים והגדלים שהוקצו לעיסוק בבדואים בשנים האחרונות, אנו מגלים אפס הישגים בתחומי הסדרי הקרקעות ופיתוח התשתיות. רק אחוז אחד מתוך תביעות הבעלות של הבדואים הוסדר בפשרה לאורך 7 שנים (6,000 דונם מתוך 590,000 דונם). גם בנוגע לפיתוח החברתי והכלכלי התמונה עגומה; המבקר מציין כי רק 30-40 אחוז מתקציב הרשות להסדרת התיישבות הבדואים נוצל מדי שנה. זהו נתון מדאיג, אך מדאיג לא פחות הוא הנתון על סכומים בגובה של כ-150 מיליון ש"ח מדי שנה אשר כן נוצלו. נשאלת השאלה, לאן נעלמו התקציבים הללו, בגובה של מאות מיליוני שקלים, כאשר התוצאות שואפות לאפס? האם יכול להיות שצריך להעמיד מישהו לדין בעבור בזבוז משאבי ציבור? או האם שוב יסתכם הדבר בהערה מנהלית של המבקר?

 

החברה הבדואית בנגב עוברת בשנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת. לצד חוסר ההתקדמות בנושאי התכנון, עולה ומתפתח דור צעיר, זקוף ומרשים, אשר עושה צעדי ענק קדימה. מספר הרופאים גדל בעשור האחרון מכ-20 רופאים בלבד לכ-330 רופאים, מאות נשים מצטרפות מדי שנה למעגל הלומדות בהשכלה הגבוהה, וישנה השתלבות איטית אך מתקדמת בתחום הייטק והטכנולוגיה. עם זאת, אם ההתקדמות בתחומי החינוך והתעסוקה לא ילוו בתהליכי הסדרה של ההתיישבות, יווצר תסכול גדול דווקא אצל אלו שהצליחו לצאת ממעגלי העוני והאבטלה, אך ממשיכים לחיות בתנאי חיים בלתי נסבלים.

 

קשה למצוא פתרון הוגן ומוסכם לסוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, ולנושא הכפרים הבלתי מוכרים על ידי המדינה, אך בהחלט אפשר למצוא פתרון מסוג זה תוך שנים ספורות. עם זאת, ללא הבנה ברורה של הממשלה כי הזמן אינו עומד לצדנו, וללא החלטה אמיצה של ראש הממשלה לפתור את הנושא בצורה הוגנת ומוסכמת, לא נוכל להתקדם לעבר פתרון ראוי לשליש מתושבי הנגב, אזרחי מדינת ישראל.