הבוקר תגיע לדיון בועדת חוקה הצעת חוק שלפיה צריכה ממושכת של תכני טרור של חמאס ודאע"ש תיחשב עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת והיא בדרכה לקריאות שנייה ושלישית. זהו תיקון חריג מאוד בעולם המשפט, בין היתר משום שהוא עוסק בפעולות שמבצע אדם בפרטיות בביתו.
ההצעה, שיזם משרד המשפטים ומקודמת כהוראת שעה שתהיה תקפה לשנתיים, מתייחסת לצריכה תכנים שכוללים דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי טרור, או תיעוד של מעשה טרור, שאליו יתלוו קריאות לביצוע מעשים נוספים. צפייה בפרסומים שנעשתה בתום לב או במטרה כשרה, לא תיחשב צריכה אסורה.
לדברי ח"כ חיים ביטון, "מטרת העבירה היא מתן כלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים, המתאפיינים בכך שהמבצעים אינם משתייכים בהכרח לארגוני טרור, והמוטיבציה שלהם נובעת מצריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור מסוימים, שעלולה לייצר תהליך של אינדוקטרינציה, מעין שטיפת מוח עצמית, שעלולה ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור על ידי אותו אדם".
לפי חוק המאבק בטרור מ-2016, העונשים על פרסום דברי אהדה למעשה טרור, תמיכה או הזדהות עמו והחזקה לשם הפצה של פרסום כזה נעים בין שנתיים לחמש שנות מאסר. בשבועיים הראשונים של המלחמה עצרה המשטרה יותר מ-110 אנשים בחשד להסתה בטרור, כך לפי ח"כ צבי סוכות.
"קיימות דרכים מאוזנות יותר ופוגעניות פחות להתמודד עם צורך ביטחוני זה", טענו בסנגוריה הציבורית בנייר עמדה ששלחו לקראת הדיון בועדה. "כך למשל, יש להשקיע את מאמצי האכיפה בעצירה ומניעה של שרשרת ההפצה של פרסומים של ארגוני טרור, וכך לצמצם את החשיפה של הציבור הרחב לתכנים בעייתיים אלו מלכתחילה. יש למצות את האכיפה והדין עם המסיתים והמפיצים עצמם. נוסף על כך, קיימים היום מנגנונים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים להסיר מהרשת פרסומים מסיתים של ארגוני טרור ולאתר את מקורם״.
בסנגוריה הזהירו שחוק עלול לפגוע בעקרונות יסוד של המשפט הפלילי הישראלי ובאוכלוסיות נורמטיביות ובאזרחים שאין בינם לבין פעילות טרוריסטית דבר.
החוק אינו מבהיר כיצד תיאכף צריכת התכנים המסיתים ויש מי שטוען כי הוא נועד להכשיר את כלי המעקב שיש בידי שב"כ וגורמי האכיפה לטובת ריגול אחרי אזרחים. ״יש לצאת מנקודת הנחה כי יישומו של החוק יהיה כרוך בהכרח במעקב דיגיטלי נרחב אחרי התנהלותם של ישראלים במרחב הדיגיטלי, לפני שהורשעו או הוגש נגדם כתב אישום בעבירות טרור״, מסרו מאיגוד האינטרנט הישראלי. ״אם המעקב יתבצע על ידי איתור פרסומים מסיתים ובחינת הצופים בהם, הרי שיש סכנה שיוביל לפגיעה בזכות לפרטיות ובגישה למידע של אזרחים חפים מפשע אחרים, שנתקלו בפרסומים באקראי או בתום לב״.
האגודה לזכויות אזרח הזהירה כי מדובר בחוק "כל כך קיצוני ואנטי-דמוקרטי, שלמיטב בדיקתנו אין דומה לו באף מדינה דמוקרטית".
"אין חולק על הצורך להיאבק בטרור, ולסכל טרור, אך האמצעי שמוצע מרחיק לכת, קיצוני ומבטא תפיסה אנטי דמוקרטית שלפיה ניתן לשלול חירותו של אדם גם בלי שהוא ביצע פעולה אקטיבית כלשהי, שאסורה בחוק", כתב עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות במכתב שנשלח למשרד המשפטים. "מדובר באיסור מכשיל, עמום, שעשוי לסבך אדם בהאשמות, ואף בקונטקסט של טרור, על לא עוול בכפו".
"ענישה בגין צריכת פרסומים אסורים שפרסמו אחרים, ולא בגין מעשים, מקרבת אותנו לשיטת משטר שבה משטרת מחשבות, ואשר בה אנשים יכולים להינעל מאחורי סורג ובריח רק בשל החשש ממה שמתחולל אצלם בראש", הוסיף. "אין עונשין על דברים שבלב", אמרו בעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. "לא ניתן להעניש אדם על התנהגות שאין לה ביטוי חיצוני וגלוי. זאת, במיוחד לנוכח דברי ההסבר של ההצעה, מהם עולה כי היא מבקשת לאסור התנהגות גם מבלי שבוצעה פעולת פרסום כלשהי, או מעשה הזדהות בפומבי, ומבלי שהצריכה נעשתה למטרה של הפצה או פרסום".