משרד הבריאות שלל טיפולים במסגרת הליך שיקומי מגבר הסובל מאוטיזם ופוסט טראומה מורכבת בגלל פוסט בפייסבוק. לטענת גורם במשרד הבריאות, הפוסט כלל שיימינג והיה תוקפני ומאיים כלפי עובדת סוציאלית שליוותה את המטופל, ולכן הוחלט להשעות את הסיוע לו הוא זכאי על פי חוק. החלטה על המשך טיפולו תיקבע על ידי ועדה מיוחדת שתתכנס בסוף החודש.
א', בן 40 מרעננה, מתמודד עם בעיות פיזיות ונפשיות ומוכר כבעל 150% נכות. הוא חולה, בין היתר, בסיסטיק פיברוזיס וסובל מאוטיזם ופוסט טראומה מורכבת. א' מתגורר עם עובדת סיעוד הצמודה לו, ומעיד כי השירותים וסל השיקום, אותם הוא מקבל ממשרד הבריאות זה כחמש שנים, הם קריטיים להישרדותו.
לפני כחודשיים היחסים בינו לבין העובדת הסוציאלית, המלווה אותו מטעם תכנית "עמיתים" לשיקום חברתי של מתמודדי נפש, עלו על שרטון. הדבר אירע לאחר שהעובדת הסוציאלית, רכזת בתכנית, החלה לחוות מסכת הטרדות טלפוניות.
הרכזת סברה כי א' אחראי להטרדות. טענה זו נשענת על הרגליו של א', כפי שהוא מעיד על עצמו, להיות אובססיבי ולהטריד אנשים כשהוא נתקל ב"פער לוגי", בעיה שאינה סובלת דיחוי מבחינתו – כחלק מאותה הפרעה נפשית עמה הוא מתמודד. היא שיתפה את הרגשתה עם הפסיכולוגית של א', שבמסגרת עבודתם המשותפת רשאית לפנות אליה. א' הכחיש מכל וכל שהוא הטריד אותה במקרה זה. השניים המשיכו להיות בקשר שיקומי לאחר האירוע. עם זאת, גורמים המכירים את המקרה סיפרו כי לאחר מכן התגלעה מחלוקת בין השניים שהובילה למשבר ביחסים, ללא קשר להטרדות.
בעקבות משבר זה, הרכזת החליטה לסיים את הקשר ביניהם. א', שהתעקש להישאר בקשר עם העובדת הסוציאלית ולא לקבל מענה מגורם אחר במסגרת תכנית עמיתים, כעס על החלטתה. למחרת, פתח א' דף בפייסבוק הכולל את שמה של הרכזת, והעלה אליו סרטון שכלל תמונות שלה ובו קרא להיזהר ממנה (א' נתבע בעבר על מעשה דומה, אך התביעה נדחתה) משום שהרגיש שנעשה לו עוול. העמוד היה ללא עוקבים.
א' שלח לרכזת ולמנהלת שלה את הסרטון ואמר כי יפרסם אותו אם לא יתייחסו לדבריו. משלא התייחסו, הוא הוא פרסם את הסרטון. לבסוף הסרטון הוסר לבקשתה של הפסיכולוגית והמנהלת – מבלי שאיש נחשף אליו.
כמה ימים לאחר מכן הגישו המטפלת והמנהלת שלה בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, בנימוק "איומים והטרדות במסגרת קשר שיקומי דרך טלפון ווטסאפ ופרסום דברי שטנה ברשתות החברתיות". הבקשה התקבלה ואף הוחלט להשאיר אותה על כנה כמה ימים לאחר מכן.
במקביל, משרד הבריאות הודיע לא' כי הוא משעה את הסיוע במסגרת סל השיקום עד לדיון בעניינו בוועדה – שלא תוכנן קודם לכן. בשיחה עמו הובהר לו כי התנהגותו אינה מקובלת על משרד הבריאות וכי היה עליו לפנות אליהם – ולא לפעול "בצורה של שיימינג ואיומים" ברשתות. א' בחר שלא להתייצב בפני הוועדה.
התגובה של משרד הבריאות גרמה לא' להגיש בג"ץ. זאת בין היתר בהתבסס על חוק השיקום, ולפיו כל אדם בוגר הסובל מהפרעה נפשית של 40% ומעלה זכאי לתכנית שיקום. משרד הבריאות השיב על כך כי סעיף 14 לחוק קובע כי "ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על פי בקשת נכה הנפש או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי, לשנות את תכנית השיקום שנקבעה לו" – ועל כן יש לדחות את העתירה.
בג"ץ דחה את העתירה על הסף והציע לא' להתייצב בפני הוועדה, שמאז נדחה מועד כינוסה לסוף החודש. בינתיים, א' נותר ללא כל סיוע שיקומי מטעם המדינה.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: משרד הבריאות אינו דן בעניינם הפרטי של פונים באמצעי התקשורת. יובהר כי משתקמים אינם נדרשים להתחייב שלא למתוח ביקורת כלפי ספק השירות כתנאי לקבלת שירותי סל שיקום ואף זכותם המלאה לעשות כן. עם זאת וכנדרש בכל הקשר אחר מצופה שהביקורת תהיה מכבדת ועניינית.