שני השוטרים שעמדו ביום ראשון אחר הצהריים מחוץ לבניין העירייה ברמלה היו נבוכים: להיכן נעלמו המפגינים שהיו אמורים להתכנס במקום על מנת לצעוד לתחנת המשטרה בעיר בדרישה להחזיר את המשילות לעיר רמלה. ״יכול להיות שהם הבריזו לנו״, אמר שוטר, ״אני אלך לבדוק, אולי ההפגנה מתחילה בכלל בתחנת המשטרה״, ענה לו שוטר אחר.
הבלבול התפוגג כאשר אישה עטויית כיסוי ראש וארבעת ילדיה הופיעו בסמוך לשוטרים עם שלט שעליו נכתב ״חתונות לא בשכונות״. ״עוד מעט כולם יגיעו״, היא אמרה לשוטרים, ״כולם לוקחים את הילדים מהגנים ומבתי הספר ומתעכבים״.
ואכן, כרבע שעה מאוחר יותר הופיעו כעשרים אנשים, הורים וילדים, חובשי כיפות וכיסויי ראש, רובם – אם לא כולם – מהגרעין התורני של שכונת עמישב המעורבת, ובידיהם שלטים עם כיתובים בנוסח ״די לירי ברחובות״, ״דורשים משילות ברמלה״ ו״עיר עולם שלישי״.
על פלייר ההזמנה להפגנה שהופץ בקבוצות הטלגרם אשר מזוהות עם הימין העמוק נכתב: ״מחזירים את המשילות לרמלה!״, כשברקע ציור שנראה כי נלקח מסצנה שהתרחשה באזור במהלך העימותים בין יהודים לערבים במבצע "שומר החומות": אדם עומד על רקע שריפה, והטקסט של המודעה ממשיך: ״0 סובלנות מול ירי חי! 0 סובלנות לנהיגה פרועה ברחובות! 0 סובלנות לירי זיקוקים מסוכן! 0 סובלנות לחתונות וחפלות באמצע שכונות מגורים!״.
באירועי שומר החומות, מבצע בעזה במאי 2021 שגלש לאירועי אלימות בערים המעורבות, הפכו הערים הללו לזירות קרב בין יהודים לערבים והמשטרה נכשלה אז בטיפול במוקדי החיכוך הרבים.האירועים הללו הזניקו קדימה פוליטית את איתמר בן גביר, שהבטיח "להחזיר את המשילות" לערים הללו.
רמלה, לא רמאללה
״בשבת האחרונה הייתה פה חתונה שכללה ירי זיקוקים וירי חי כל הלילה״, מספר ד׳, בן 30, אשר מתגורר בעמישב והגיע להפגין במקום עם ילדיו, ״אנחנו לקראת הרמדאן ולא מרגישים את הנוכחות של המשטרה. לא הגיוני שיהיה ירי בעיר ולא הגיוני שהילדים שלי יקומו מרעש של זיקוקים בלילה. רמלה היא לא רמאללה״.
״אנחנו לא סומכים על אף פוליטיקאי, אבל מקווים שבן גביר יעשה פה סדר״, מוסיף יוסף, בן 30, שעבר לעיר מהתנחלות בשומרון לאחר אירועי שומר החומות, לדבריו, על מנת לחזק את הצביון היהודי בעמישב. ״אחרי שומר החומות הבנו את גודל השליחות. כל יהודי קובע את המציאות בשטח. אנחנו המשפחה הראשונה שהגיעה לעיר אחרי הפרעות ואנחנו קוראים לעוד יהודים לחזק פה את ההתיישבות בתוך השכונות המעורבות״.
בצמד המילים ״שכונות מעורבות״ המפגינים מתכוונים לשכונת עמישב, אשר עד שנת 2019 נקראה שכונת אג״ש, ומספר התושבים היהודים והערבים בה היה שווה בערך.
״שכונת אגש הייתה השכונה המפוארת של רמלה. לפני כ-15 שנים נכנסו לשכונה, בעידוד משרד הביטחון, משפחות משת"פים, והתושבים היהודים החלו לעזוב״, כתב הראל שוהם, חבר מועצת העיר וראש רשימת הבית היהודי ברמלה בשנת 2018 בעמוד הפייסבוק שלו, כאשר הוחלט על החלפת שם השכונה.
"אנחנו לא סומכים על אף פוליטקאי, אבל מקווים שבן גביר יעשה סדר. כל יהודי קובע את המציאות בשטח"
באותה תקופה התקיים קמפיין של הבית היהודי נגד התבוללות בעיר. בשלטים של סיעת הבית היהודי אשר נתלו ברמלה נראית צעירה עוטה חיג'אב לצד הכיתוב: "רק בית יהודי חזק ישמור על רמלה יהודית"
״לפני כשמונה שנים הגיעו משפחות מהגרעין התורני והחליטו ביחד עם התושבים הגיבורים שנשארו להחזיר את השכונה למקורה״, המשיך באותו פוסט ״רמלה תמשיך להיות יהודית! על מנת להוקיר את העשייה הברוכה, ביקשה מפלגת הבית היהודי בשיתוף עמותת עמישב להפוך את שם השכונה מאג"ש לעמישב שפירושו- עמי – שב״. ייעוד עמותת עמישב, אגב, מוגדר כקידום מחקר על שבטי ישראל בתפוצות ופעולה למען החזרתם ליהדות ולישראל.
שוהם, חבר מועצת העיר בארבע וחצי השנים האחרונות, הוא כיום מועמד לראשות העיר רמלה בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר השנה. "האם הכניסה של הגרעין זו התרופה היחידה? לא. אין פה עניין של טיהור אתני, צריך לחזק את הביטחון. רוב הציבור הערבי גם רוצה שקט וביטחון", הוא אומר ל"המקום". "מה שקורה בעצם הוא שאירועי הביטחון האחרונים רק הולכים ומתרבים. רק בחודש וחצי האחרונים יש לך הצתות מכוניות, הצתת מכבסה, הצתת משאיות – אירועי ונדליזם מטורפים על בסיס יום-יומי גם במקומות ציבוריים.
"רק בחודש וחצי האחרונים יש לך הצתות מכוניות, הצתת מכבסה, הצתת משאיות – אירועי ונדליזם מטורפים על בסיס יום-יומי גם במקומות ציבוריים"
"יש אווירה של חוסר ביטחון בעיר. בשונה מבעבר, אז זה היה רק בשכונת עמישב, שהייתה שכונה ערבית ועכשיו מתאזנת עם הנוכחות של הגרעין התורני. יש הפקרות של העירייה והמשטרה בשכונה ובכל העיר. הבעיה היא שיש פה השתקה והסתרה מצד העירייה. במקום לטפל ולהשתמש באגרת השמירה, בא ואומר ראש העיר, אני מתעלם מהבעיה. כנ״ל לגבי מפקד המשטרה.
"אין תגבור של אמצעי השיטור וכמות השיטור והמציאות לא יכולה להמשיך כך.ברמדאן זה נפיץ, לא רק ברמלה – אבל יש פה דבר יותר חמור, עם רמדאן ובלי רמדאן יש פה בעיה ביטחונית".
״אנחנו רוצים שההשתלטות הערבית על השכונה תפסיק״, אומר אליעזר שחור, בן 47, שמתגורר בשכונה 15 שנים, בעודו מכוון את ילדי המפגינים למקומם בצומת כשהם נושאים את שלטיהם. ״דבר ראשון צריך להזרים אוכלוסיות יהודיות צעירות לעיר והדבר השני זה משילות. אנחנו לא ניתן לסיוט כמו שעברנו בשומר החומות להתרחש שנית. במקרה הצורך נלחם על הבתים שלנו״.
להשתלט, לא להשתלב
המציאות שאותה מתארים המפגינים מהגרעין התורני בשכונה זרה לרוב תושבי רמלה שמחוץ לשכונה. ״לא שמעתי על ההפגנה״, מספרת תושבת יהודיה מאזור אחר בעיר, ״אני מרגישה שהעיר רגועה ולא מוצאת בעיה של משילות. יש בעיר דו-קיום, זו עיר שקטה״.
אך תושבי השכונה הערבים דווקא מסכימים עם טענות המפגינים מהגרעין התורני: גם הם מצידם היו שמחים לראות יותר נוכחות משטרתית ו״משילות״ בתוך העיר, אך כמובן שכוונתם הפוכה: הם מסתייגים מדרכם הבדלנית והגזענית של חברי הגרעין אשר מנסים לטענתם לייהד את השכונה.
״הם הגיעו לפה על מנת להשתלט, לא להשתלב״, אומר סאמח (שם בדוי), בן 43 אשר מתגורר בשכונה. ״רמלה הייתה והיא עדיין מקום של דו-קיום. המתנחלים הגיעו לפה במטרה לגרש אותנו, הם אומרים את זה בקול״.
״הלוואי שתהיה פה משטרה חזקה״, מוסיף חסן (שם בדוי), בן 35 ובעלים של דוכן פלאפל בשכונה, ״התושבים הערבים מתחננים שהמשטרה תעשה פה סדר, תחרים את הנשק ותעשה סדר בכבישים. מה שהולך פה זה בלאגן והפקרות מוחלטת. מאה נרצחים בשנה ואפס עצורים. אם יהודי נרצח, ימצאו את הרוצח תוך יומיים, אבל כשמדובר בערבים למשטרה פשוט לא אכפת. אז אני אשמח שמישהו יבוא לפה ויעשה סדר, אבל ממקום של אכפתיות ולא של הדרה וגזענות. אתה לא חושב שיש פה גם עבריינים יהודים שמשתוללים? בסופו של דבר כולנו בני אדם ואנחנו רק רוצים להתפרנס ולחיות בכבוד״.
"אני אשמח שמישהו יבוא לפה ויעשה סדר, אבל ממקום של אכפתיות ולא של הדרה וגזענות. אתה לא חושב שיש פה גם עבריינים יהודים שמשתוללים?"
רמלה היא העיר היחידה בישראל שנוסדה על ידי ערבים – כבר במאה השמינית. היא שימשה מרכז אדמיניסטרטיבי ומסחרי חשוב תחת השלטון המוסלמי ואחר כך העות'מאני. עד שנת 1948 הייתה רמלה עיר ערבית מפוארת שחיו בה 18 אלף ערבים. לאחר מלחמת העצמאות נשארו בה רק 1,500. "לגרש הוא ביטוי קשה… מבחינה פסיכולוגית זו היתה אחת הפעולות הקשות שביצענו", אמר בדיעבד יצחק רבין על גירוש רמלה-לוד. לאחר המלחמה החלו לחזור התושבים הפלסטינים לעיר במקביל ליישוב עולים מארצות המזרח על ידי המדינה.
בין האוכלוסיה הערבית והיהודית התקיים דו קיום שאפשר להגדירו מופתי, אפילו כאשר נכנס לעיר הגרעין התורני ב-2010. אבל מבצע שומר החומות היה נקודת שבר גדולה. אמנם דוח מבקר המדינה שיצא לאחר האירועים והתייחס לאופן שבו ניהלה המשטרה את השטח לא התייחס לרמלה, אך מנהלת שכונת עמישב תיעדה 140 מקרים של הפרות סדר, זריקות אבנים, ירי לעבר בתי תושבים, הצתת רכבים ופגיעה ברכוש ציבורי שהתרחשו באותם ימים בעיר. המנהלת ציינה גם את מותו של דסטאו ביסט מפגיעה של רוכב אופניים חשמליים כרצח על רקע לאומני.
האש הגיעה מבחוץ
באופן יחסי לשאר הערים המעורבות, המצב ברמלה נרגע די מהר במהלך אירועי שומר חומות. בזכות פורום המנהיגות העירוני שחברים בו נציגי כל הקהילות בעיר. "כשאירועי מאי התחילו בפתאומיות, הפורום התכנס מיד יצא לשטח לדבר עם אנשים – ותוך 48 שעות הכל נכבה, בזמן שבלוד השכנה היה בלאגן שלם", אומר עו״ד רונן רוטשטיין, מחזיק תיק הנוער והצעירים ותיק התיירות מסיעת רמלה אחרת. "בזכות הפורום הצלחנו לכבות את השריפה הזו מהר. גם העובדה שחברי המועצה הערבים ברמלה נמצאים בקואליציה, גרם להרגעת המצב".
למרות הפעולה המהירה של הפורום בשעתו, הטראומה של אירועי שומר החומות ניכרת בשני הצדדים, הרכב הקואליציה הנוכחית מן הסתם לא תורם לרגיעה. ״כל מה שהתחיל את הבלאגן שהתרחש באירועי שומר חומות היו המתנחלים שהגיעו מבחוץ, השתוללו בעיר ותקפו אותנו. אז מה ציפו? שלא נגן על עצמנו?״, אומר חאלד (שם בדוי) תושב העיר. ״יש קיצונים שרוצים להבעיר את השטח. עכשיו יש להם נציג בממשלה שהוא גם אחראי על המשטרה, אני מפחד מאוד שהאירועים האלו יחזרו על עצמם השנה. המצב נראה לא טוב, אני מקווה שלא יבואו גורמים בחוץ וישפכו דלק על המדורה, אבל אם יגיעו גורמים מבחוץ וינסו לשרוף לנו את הבתים אנחנו נגן על עצמנו״.
וכמו בתמונת ראי, גם בצד היהודי התושבים בטוחים שאוזלת היד של המשטרה תגרום לכך ששכניהם הערבים יתפרעו. ״אם המשטרה לא תגן עלינו – אנחנו נגן על עצמנו״, אומר שחור.
רוטשטיין מנסה לשמור על אופטימיות למרות המצב הנפיץ: "אנחנו מתכוננים לתקופה הקרובה, ומאמין שהיא תעבור בשקט. מרקם היחסים מצויין ויש זהוצת רמלאית שהיא מעל הכל, אבל הבעיה היא הקולות שמגיעים מלמעלה. אנחנו חוששים יותר מהפרובוקציות שיגיעו מהממשלה".