התיירים המבולבלים שנחתו בנתב"ג אתמול אחר הצהריים, הגיעו למה שנראה כמו זירת קרב: אלפי מפגינים הגיעו לפתחי של נמל התעופה בן גוריון לפנות ערב, במסגרת יום השיבוש והחסימה שהתקיים כחלק מהמחאה נגד ההפיכה המשפטית. ההפגנה הפכה סוערת, והובילה לעימותים אלימים של שוטרים מול המוחים. לפי דיווחי המשטרה, 52 מפגינים נעצרו בחשד להפרת הסדר הציבורי והועברו לתחנת המשטרה ברמלה, שם התקיימה הפגנת תמיכה של כמאה אנשים מחוץ לתחנה.
למרות המיקום המרוחק ממוקדי ההפגנות בערים ב-26 השבועות האחרונים, מפגינים זרמו לטרמינל 3 מכל הארץ, בין אם ברכבות ובין אם בשיירות רכבים, כדי לשבש את התנועה בנמל, אם כי לא פגעו בתעבורת הטיסות. נוכח כמות המפגינים והאנרגיות הלוחמניות בשטח, תיגברה גם המשטרה את כוחותיה בפרשים, 2 מכתזיות, וכוחות נרחבים של יס״מ ומג"ב.
"אתם אנשים מבוגרים, אנחנו מבקשים מכם להתפנות כדי שלא נצטרך להפעיל כוח״, הפצירו השוטרים בקהל מפגינים מבוגר יחסית, אך לבסוף הדחיפות, המעצרים ומכות השוטרים לא פסחו עליהם. בכניסה לאולם הנוסעים, בשבילי הגישה ובכבישים התחוללו עימותים בין המשטרה לאזרחים.
לפני האירוע המשטרה ביקשה לקיים את המחאה ליד החניון לטווח קצר, בהתאם להיערכות המקדימה שקיים מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, שבה הצהיר כי חסימת צירי תנועה בנתב״ג עלולה להביא ״לאסון באירוע חירום״, והוסיף כי ״המשטרה תנהג באפס סבלנות לפגיעה בסמלי שלטון, תשתיות ובשוטרים״.
גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הזהיר כי ״המדיניות שלי היא ברורה: חופש מחאה – כן. אנרכיה, חסימות כבישים, הפרעה לאזרחים תמימים, שיתוק שדה תעופה וסיכון חיי אדם – ממש לא. אסור לאפשר לאף פורע חוק לחשוב שבגלל שהוא משתייך לזרם המתנגד לממשלה, יש לו פריבילגיות לשבש את חייהם של אזרחי ישראל".
אך את המפגינים זה לא התריע. הם חסמו בהמוניהם את הכבישים המובילים אל הטרמינל באמצעות עצים שתלשו, אדניות וגדרות כדי למנוע מהשוטרים להגיע. אחרי 26 שבועות של מחאה השוטרים יודעים מה לעשות עם מפגינים שיורדים לאיילון, אך נראה היה שהם לא ממש יודעים כיצד להתמודד עם מאות מפגינים שעומדים על כביש הגישה לשדה, עם זמבורות, תופים ונחישות.
ניכר כי המשטרה ניסתה להשתמש בכמה שפחות אמצעים לפיזור ההפגנה, כמו מכתזית או רימוני הלם, שיציירו אותה כחלשה. חרף מאמציה, חולשתה הייתה מובהקת: הפרשים והשוטרים לא הצליחו לפנות את ההמון, מה שהוביל לכך ששוטרי מג"ב נשלחו בהמונים אל המפגינים ונהגו באלימות.
בשעות הערב המאוחרות, כדי לפזר את ההפגנה, תחנת נתב״ג של רכבת ישראל פתחה שעריה למפגינים שעזבו את המקום ולא גבתה תשלום על הנסיעה. ״רק תלכו מפה״, אמר המאבטח.
אין הסכמות
יום השיבוש וחסימת נתב"ג ונמל חיפה בשיא עונת החופשות, הוא הצעד הראשון במסגרת עליית המדרגה של המחאה, כפי שהכריזו מוביליה בשבוע שעבר. לפי היענות המפגינים, הוא נחל הצלחה. צעד זה נועד לעצור את המשך קידום החקיקה בשבועות שנותרו עד סוף מושב הקיץ של הכנסת בסוף יולי.
קידום החקיקה במושב החורף של הכנסת, שהסתיים בסוף אפריל, נתקל במחאה ציבורית חריפה, שהביאה את ראש הממשלה להכריז על הקפאת המהלכים החד צדדיים, ואת ראשי האופוזיציה והקואליציה לנסות ולהגיע להסכמות בבית הנשיא. לאחר כחודשיים, התפוצצו השיחות בין הצדדים כשהפערים נותרו גדולים.
בחודש שעבר, לאחר המהלך הדרמטי של הקואליציה, שלא בחרה נציג לוועדה למינוי שופטים ובכך למעשה השאירה את הוועדה משותקת, הכריזו יו״ר האופוזיציה, יאיר לפיד, ויו״ר המחנה הממלכתי, בני גנץ על החרמת השיחות עד שהוועדה תתכנס.
באופן מסורתי, הכנסת בוחרת לוועדה למינוי שופטים נציג מהאופוזיציה ונציג מהקואליציה, אך הדבר לא מעוגן כיום בחקיקה. בחסות הבחירה החשאית, חלק מחברי הכנסת מהקואליציה הצביעו לנציגת האופוזיציה, ח״כ קארין אלהרר. במקביל הם דחו את מועמדותה של ח״כ טלי גוטליב, נציגת הקואליציה, ובכך הותירו את הוועדה ללא מניין חוקי כדי שתתכנס.
שבוע לאחר מכן, ב-20 ביוני, נערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין, שכיום מחזיקה בשניים מתוך תשעה נציגים בוועדה למינוי שופטים. המאבק על תפקיד יו״ר הלשכה שיקף גם את המאבק של הקואליציה על השליטה בה, כאשר המועמד שקידמה היה יו״ר הלשכה לשעבר, אפי נוה, שהורשע בפרשת הדרכונים ונחשד בעבירות רבות נוספות. מולו התמודד עו״ד עמית בכר, פעיל מרכזי במחאה נגד הרפורמה המשפטית, שניצח בבחירות בפער של 73 אחוזים ונבחר ליו״ר לשכת עורכי הדין.
בעוד שבוע וחצי תתקיים הצבעה נוספת לוועדה לבחירת נציג נוסף מהכנסת, אולם גם אם ייבחר נציג, הסמכות לכנס את הוועדה נמצאת בידיו של יוזם ומקדם החקיקה להחלשת מערכת המשפט – שר המשפטים יריב לוין.
בינתיים בכנסת
בצל כשלונות המהלכים להשגת רוב בוועדה למינוי שופטים, החליטו לפני שבועיים ראשי הקואליציה על המשך קידום חוק אחר מחוקי הרפורמה עוד במושב הקיץ הנוכחי – תיקון לחוק יסוד: השפיטה – ביטול עילת הסבירות.
בשבוע שעבר התכנסה ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, בראשות ח״כ שמחה רוטמן, לדון בהצעה. התיקון שהציע רוטמן אוסר על בית המשפט לדון ואף להוציא צו נגד הממשלה, נגד שר משריה או נגד כל נבחר ציבור שייקבע בחוק, בעניין חוסר סבירות החלטתם. השבוע ריככו רוטמן ולוין את נוסח ההצעה כך שלא תכלול ראשי ערים.
כך, לדוגמא, תוכל הממשלה לפטר את היועצת המשפטית, גלי בהרב מיארה, ללא צידוק מקצועי, ובלי שבית המשפט יוכל לקבוע כי מדובר בהחלטה לא סבירה בשל מצבו המשפטי של ראש הממשלה. בנוסף, ביטול עילת הסבירות יסלול באופן רשמי את דרכו של אריה דרעי חזרה לממשלה, שאת מינויו פסל זה מכבר בג״ץ, בטענה של חוסר סבירות קיצוני בשל הרשעותיו בגין עבירות שביצע בזמן כהונתו כשר.
ביטול עילת הסבירות צפוי גם לתת פתח לשחיתות שלטונית ולעבירות מתחום המינהל התקין. היכולת של אזרחים לפנות לבית המשפט ולקבל סעד כנגד החלטות ממשלה בעניינים בעלי אופי ציבורי ובנושאי איכות השלטון, שלטון החוק, איכות סביבה, תכנון ובנייה ועוד – תוגבל.
המתנגדים לביטול עילת הסבירות, טוענים כי מהלך זה יפגע בזכויות הפרט וביכולתו של בית המשפט להגן על מיעוטים ואוכלוסיות מופלות. ואולם, לבית המשפט עדיין נתונה עילת המידתיות, העילה המשמשת אותו לרוב בשמירה על זכויות הפרט, כלומר, עילה לפיה כשיש פגיעה בזכויות הפרט – אדם או רשות ציבורית לא רשאים להפעיל כוח או סמכות במידה העולה על הנדרש.
"מעצר האנרכיסטים"
בצמוד להודעה על הקפאת החקיקה, התחייב נתניהו לשר לביטחון לאומי, בן גביר, על הקמת משמר לאומי שיהיה כפוף לו ישירות. עד שהמהלך המורכב יצא לפועל, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, הניח בן גביר על שולחן הכנסת הצעת חוק להכפפת המשטרה לממשלה ולשר לביטחון לאומי.
קידום יוזמה זו היה זרז נוסף לפעולות המחאה שנערכו היום ולתגובת המשטרה, שלטענת מוביליה גם החריפו את האלימות המשטרתית בניסיון לסכל אותה.
במקביל, בשבועות האחרונים בכירים בממשלה שחררו הצהרות ביחס למיעוט בסבלנות שיש לגלות כלפי המוחים ולחופש הביטוי במרחב הציבורי. בשבוע שעבר כתבנו ב"מקום" על כך שחבר הכנסת משה סעדה קרא לחקור נציג ממחאת הסטודנטים לאחר שהתבטא בעד חסימת איילון, בדיון מהיר שהתקיים בועדת חוקה בנושא מדיניות חסימת הכבישים.
בנוסף, בשבוע שעבר נעצרו שישה מפגינים בהפגנה מול ביתו של יריב לוין במודיעין בה הובערו צמיגים והונח מיצג סאטירי. בחשבון הפייסבוק שלו כתב שר המשפטים כי האירוע נמשך יותר משעה וחצי, ושבמשך יותר משעה המשטרה לא התערבה, והאשים את בהרב מיארה באכיפה בררנית.
נתניהו טען כי הבערת הצמיגים מול ביתו של השר היא "תוצאה ישירה של הקריאות להמרדה ולמרי אזרחי. מי שמדברים על סרבנות, מרי אזרחי ואי-ציות לחוק, בפועל מעודדים אלימות, אנרכיה ופגיעה במדינה ובחוקיה". גם בן גביר תקף: "חשוב שהמשטרה פעלה ופועלת למעצר האנרכיסטים אבל אין ספק שאם היה מדובר בהתפרעויות ימין היו נעצרים עשרות והיועצת המשפטית הייתה דואגת לבקש לעצור אותם עד לתום ההליכים".
דוהרים לחקיקה
עד כה קידמה הממשלה במסגרת הרפורמה המשפטית 6 תיקונים בחוק יסוד: השפיטה, שנועדו לשנות באופן דרמטי את הסמכויות הנתונות לרשות השופטת לפקח על הרשות המבצעת – הממשלה, והרשות המחוקקת – הכנסת.
מתוכם, ארבעה תיקונים כבר עברו בקריאה ראשונה, ויכולים בכל רגע לעלות למליאה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית. שני התיקונים שטרם קודמו ומאפשרים לקואליציה להעביר את החקיקה במהירות, הם ביטול עילת הסבירות וביטול שיטת הסניוריטי. האחרונה תאפשר לממשלה למנות גם את נשיא בית המשפט העליון ואת סגנו.
לכך מצטרפים גם חוק הנבצרות שעבר בקריאה שלישית במושב החורף; חוק דרעי 2, השולל מבית המשפט סמכות לביקורת שיפוטית על מינוי שרים, שעבר בקריאה ראשונה, ונמצא פסע מהצבעה בקריאות שנייה ושלישית; חוק היועמ״שים, המבקש לבטל את המעמד המחייב של עמדת הייעוץ המשפטי, שאותו הממשלה טרם החלה לקדם, ואולם ראשי הקואליציה כבר החליטו כי זהו היעד הבא לאחר ביטול עילת הסבירות.
ניתן להעריך כי מטרתם בקידום החוקים הללו היא להביא אותם לסף חקיקה כדי שניתן יהיה להעבירם בקריאה ראשונה. כך, גם אם יחודש המו״מ בבית הנשיא וגם אם לא, העברת הרפורמה תוכל להתבצע במהירות, בלי שהממשלה תהיה חשופה למחאה ארוכה וממושכת שתפגע בסדר הציבורי, כפי שעשתה במושב הקודם. מושב הכנסת הבא יתכנס ב-15 באוקטובר, משך ארוך דיו בשביל שמומנטום המחאה והתמיכה הציבורית בה ילכו וידעכו.