עוד שם נוסף אתמול לרשימה המתארכת של אנשים ונשים טרנסים וטרנסיות ששמו קץ לחייהם: נטלי ויסברג, בחורה בת 26 שגדלה כחסיד בשכונת מאה שערים והפכה לאישה שומרת מצוות המתגוררת בתל אביב. בעברה התעללות מינית, שני נישואים, גירושים וילד וגם ניסיונות אובדניים בצל הרצון לקבל הכרה מהממסד הדתי. בין החובות שצברה מחייה הקודמים לרצון לגייס כסף עבור ניתוח לשינוי מין, ויסברג ויתרה.
"היא פנתה שאנסה לעזור לה לקבל מקופת חולים דרך חוק בריאות ממלכתי מימון לניתוח לשינוי מגדרי בחו״ל", ספדה מכרה שלה בפייסבוק. "היינו בסוג של תהליך שלא נראה לו סוף באופק ואחוזי הצלחה נמוכים במקרה של המימון. נטלי היום הרימה ידיים ושחררה את עצמה מכל מחויבות בעולם הזה".
לפי נתונים שהוצגו בוועדה לענייני ביקורת המדינה ב-2018 חיים בישראל בין 8,000 ל-24 אלף טרנסג'נדרים. על פי הנתונים שעלו שם 68% מהם חוו אפליה בתעסוקה, 45% מהנשים הטרנסיות התחילו טיפול הורמונלי ללא מרשם ו-82% מהתלמידים השונים מגדרית בבתי הספר לא חשים בטוחים בבתי הספר. 41% מאוכלוסיית הטרנסים ניסו להתאבד.
"נערה טרנסג'נדרית שמתחילה את הדרך מתמודדת עם אינסוף מכשולים: משפחה שמנדה אותך לרחוב; חברה שדוחה אותך; מקומות עבודה שמסרבים לקבל אותך", אמרה באותה וועדה בל אגם, שדיברה אז כמלווה תחום טרנס באיגי, ארגון הנוער הגאה. "התקווה היחידה שיש לנערה כזו זו המדינה, אלה קופות החולים. אבל אתם לא נותנים לנו מספיק מענה ואנחנו לא מקבלות את החיבוק שאנחנו צריכות".
באותו דיון השתתפה גם נינה הלוי, נציגת הקהילה הטרנסית בוועדה לשינוי מין של משרד הבריאות. "הקהילה שלנו לא מספיק פונה ולא מאמינה למערכת הבריאות ולמערכות המדינה בכלל", היא אומרת. "אין להם את הכוחות להיאבק בבירוקרטיה. זה מאוד קשה".
הניתוחים לשינוי מין אמורים להיות נגישים לחברי וחברות הקהילה על פי מודל של הסכמה מדעת, אלא שהתהליך הבירוקרטי מתיש ומטרטר. כדי לקבל את אישור הוועדה על הפונים להיפגש שש פעמים עם פסיכולוגית ועוד פעם אחת עם שאר הרופאים, בהם פסיכיאטר, אורולוג או גניקולוג, אנדוקרינולוג ומנתח פלסטי. לכל מפגש יש להוציא טופס 17 מקופת החולים ולקבוע תור חודשים מראש.
שלוש שנות המתנה לניתוח
מדי שנה מגיעות מאות פניות לוועדה, כמעט כל הפניות מאושרות. אז איפה הבעיה? ראשית בישראל מבוצעים רק ניתוחים מזכר לנקבה. המעוניינים לעבור ניתוח מנקבה לזכר אמורים לעשותו בחו"ל ולנסות לקבל החזר מסל הבריאות או לחכות עד שמנתח מחו"ל יגיע לארץ, מה שקורה אחת לשנה וחצי-שנתיים. רק שני ניתוחים מזכר לנקבה מתבצעים בארץ מדי חודש. מבצעים אותם מנתח פלסטי מתל השומר ורופאה אורוגניקולוגית משערי צדק בירושלים. מי שמגיע לקבוע תור היום לניתוח יקבל אותו ב-2022, בעוד שלוש שנים.
"את הניתוח שלי עשיתי באופן פרטי בחו"ל לפני עשר שנים בגלל שידעתי שצריך להמתין ולא רציתי להיות תלויה בחסדיה של מערכת הבריאות, שגם ככה אין לה יותר מדי אמצעים", אומרת ליעוז לוי. "למזלי היה לי מערך תמיכה משפחתי ויכולתי לגור אצל ההורים ולחפש עבודה ולא נאלצתי לעבוד בזנות כדי לממן את הניתוח, שזו פריווילגיה שאין אותה להרבה טרנסים וטרנסיות. הניתוח בחו"ל עם טיסות ושהייה הוא לא זול, בערך 70-80 אלף שקל, ולא כולן יכולות להרשות זאת לעצמן. רוב הנשים הטרנסיות מובטלות כי החברה לא נותנת להן מקום. הלגיטימציה שניתנת לטרנסיות היא על פי מראה, כמה הן אכילות ונתין להכיל אותן, אחרת אין להן מקום".
וטרנסית שיושבת בבית מובטלת, בלי כסף ולעיתים קרובות בלי מערך של תמיכה משפחתית חווה מצוקה נפשית שהולכת וגוברת, עד לעיתים כשמגיע התור המיוחל לניתוח זה כבר מאוחר מדי. האם תורים מוקדמים לניתוח היו מונעים התאבדויות בקרב הקהילה? לדברי נינה הלוי התשובה היא חד משמעית כן. "אין שאלה בכלל", היא אומרת. "הנגשה של טיפול הורמונלי ושל ניתוחים וגם האפשרות לשנות את מסמכי הזיהוי מצילה חיים. זה מגובה במחקרים. רק שלא תמיד הטיפול ההורמונלי נגיש, בעיקר בפריפריות ועדיין יש בעיות בירוקרטיות מול הקופות".
"לבנות מסוימות הניתוח התחתון הוא ניתוח מציל חיים", מוסיפה לוי. "אנשים לא מבינים עד כמה קשה הסיטואציה כשיש לך בגוף איבר שאת לא יכולה לחיות איתו. זו הבושה וחוסר היכולת לפעמים להיכנס לשירותים או להיכנס למקלחת בגלל זה, או לקיים מערכת זוגית אינטימית או מגע אינטימי. ואז לסחוב עוד כמה שנים עד לניתוח? זה בלתי נסבל".
לדברי הלוי יש מכלול שלם של נושאים שהמדינה יכולה לעשות על מנת לסייע לטרנסים ולטרנסיות. "צריך לפשט תהליכים בירוקרטיים, לפתוח את הניתוחים שלנו לעוד בתי חולים ולהכשיר עוד רופאים מנתחים. צריך להכשיר עוד אנדוקרינולוגים ורופאי משפחה בכל הארץ שיוכלו לתת מרשמים הורמונליים. גם בתחום בריאות הנפש צריך לטפל, למשל לעשות הכשרות מסיביות לטיפול במצוקות הנפשיות שלנו. הרבה פעמים אין הבנה לגבי הסוגיות שלנו ברמה המינימלית, כמו למשל האופן הנכון לפנות ולכבד את הזהות שלנו כשאנחנו מגיעות למרפאה. גם האשפוז בבריאות הנפש הרבה פעמים בעייתי לאנשים מהקהילה שלנו, כשיש מעט מחלקות שיכולות לתת מענה ראוי לאנשים שונים מגדרית".
הניתוח לשינוי מין הוא לא הבעיה היחידה של הקהילה, מתברר שקופות החולים מצמצמות את האישורים הניתנים לניתוחים המשלימים: ניתוחי חזה, פנים, מיתרי הקול והגרוגרת. באופן פרטי עלותם יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. "ניתוח של איבר המין הוא דבר מאוד אישי, של כל אדם עם עצמו. מה שיש לנו בין הרגליים זה עניין פרטי שלנו. לעומת זאת ניתוחי חזה, פנים, ניתוחים במיתרי הקול וגרוגרת משפיעים על הביטחון העצמי שלנו, על היכולת שלנו לצאת מהבית ועל היכולת של החברה לקבל אותנו ולתת לנו יחס שוויוני", אומרת הלוי. "הניתוחים האלה הם הרבה יותר קריטיים לחיים שלנו ודווקא בנושא הזה מקשים עלינו ומנסים לטעון שהניתוחים הם אסתטיים ולא בסל הבריאות ולכן לא מגיעים לנו.
"צריך לפתוח את כל שוק הניתוחים שלנו לפרטי, גם את הניתוח לשינוי מין, ולהבין שהם בחזקת פיקוח נפש וההתוויה אליהם היא מצוקה נפשית. אני רואה לפעמים בוועדה שדווקא לאנשים שסובלים מהמצוקות הקשות ביותר שמים סימני שאלה לגבי היכולת שלהם לעמוד בתהליך של ניתוחים, אני חושבת שזה מזיק, מגוחך ולא מקצועי. המדינה צריכה לספק להם מעטפת כזו שתאפשר לעבור את הניתוחים עם ליווי פסיכו- סוציאלי. אבל כשומר סף הוועדה לא יכולה לתת ליווי נפשי, הרי מי שרוצה לקבל אישור של אותו שומר סף לניתוח אין לה שום אינטרס לספר על המצוקות הנפשיות שלה".
תגובת משרד הבריאות: מקדמים בצורה משמעותית את הטיפול בקהילה
במהלך ארבע השנים האחרונות משרד הבריאות קידם בצורה משמעותית את הטיפול בקהילת הטרנסג'נדרים :
1. הוסדרה פעילות הועדה הרב מקצועית כוועדה ציבורית שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות. כיום הועדה פעילה ונותנת מענה לעשרות פונים בשנה.
2. בישראל מבוצעים כיום כ-90-100 ניתוחים לשינוי מין בשנה.
3. כמות חדרי הניתוח שהוקצו לביצוע ניתוחים אלה הוכפלה בשנתיים האחרונות ועלה לשניים בחודש .
4. הוסכם עקרונית שניתוחים משלימים הינם חלק מהליך שינוי המין, ברם , טרם הוגדרו סוגי הניתוחים הספציפיים שיחשבו כחלק מהתהליך ולא כניתוחים אסתטיים. הנושא נמצא בבחינה רב מקצועית משפטית של משרד הבריאות .
בישראל אכן קיים רק צוות מנתחים אחד בבית חולים שיבא.
יש לציין כי ניתוחים תחתונים לשינוי מין מאישה לגבר לא מבוצעים במדינת ישראל. מדובר בניתוחים מורכבים, בעלי שיעור גבוה של סיבוכים והם דורשים מיומנויות גבוהות הנרכשות בדרך כלל על ידי ביצוע כמויות משמעותיות של ניתוחים.
שיחה על זה post