השבוע, חודשיים וחצי לפני הבחירות לכנסת, פנו עמותת "איתך מעכי", האגודה לזכויות האזרח והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי לשופט יצחק עמית, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בבקשה להציב קלפיות בכפרים הבדואים הלא מוכרים.
כ-40 אלף בדואים בעלי זכות בחירה מתגוררים בכפרים הלא מוכרים. אין להם גישה לקלפיות, אין תשתיות וכבישים, אין תחבורה ציבורית ורק מעט רכבים פרטיים.
בתעודת הזהות של תושבי הכפרים הלא מוכרים הכתובת הרשומה היא שם השבט שאליו הם משתייכים. בזמן הבחירות, לכל שבט מוצבות קלפיות בשבטים המוכרים והם נדרשים להגיע אליה. לעתים מדובר במרחק של כ-40 ק"מ. משפחות גדולות עם רכב אחד יידרשו לעשות את הנסיעה לקלפי ובחזרה מספר פעמים, כדי לאפשר לכל בני המשפחה הבוגרים להצביע.
כך, למשל, 2,500 בעלי זכות הצבעה משבט אבו רוקייק שמתגוררים בכפר אלזרנוק נדרשים להצביע מתל שבע. המרחק מהכפר לכביש עומד על שני קילומטרים ומשם עוד 20 ק"מ, בשני אוטובוסים, עד לקלפי.
רוב בני ובנות שבט אלסאנע מתגוררים בתל ערד ונדרשים להצביע בלקיה – מרחק של שני קילומטרים מהכביש ועוד 35 קילומטרים עד לקלפי, בשלושה אוטובוסים.
דבר זה מנוגד לחוק הבחירות לכנסת, שבו נכתב כי בקביעת מיקומן של קלפיות יש לפעול לכך שמקום הקלפי ייקבע באופן שיקטין ככל האפשר את המרחק בין הקלפי לבין מקום מגורי הזכאים לבחור בה.
המרחק הזה הוא בין הסיבות לכך שבאופן היסטורי אחוזי ההצבעה של הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים נמוכים. שיעור ההשתתפות של הבדואים בבחירות 2019 למשל עמד על 37.5 אחוז, כאשר רק רבע מבעלי זכות ההצבעה בכפרים הלא רשומים מימשו את זכותם הדמוקרטית ושלשלו פתק לקלפי.
"הערמת הקשיים הללו על המצביעות והמצביעים הבדואים מייצרים אפליה קשה כלפי תושבי הכפרים הללו, ובהכרח גם פגיעה ביכולתם לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את נציגיהם לכנסת", נכתב במכתב של הארגונים לשופט עמית.
ב-2019 עמותת "זזים – קהילה פועלת" תכננה מערך הסעות נרחב עבור תושבי הכפרים הלא מוכרים שאין להם גישה לקלפיות. הם היו אמורים לנייד כ-15 אלף מצביעים, אלא שעתירה שהגישו אם תרצו ותנועת הליכוד ליו"ר וועדת הבחירות דאז השופט חנן מלצר, התקבלה ונאסר על העמותה לארגן הסעות לקלפיות למצביעים המתגוררים בפזורה – אלא אם תירשם כ"גוף פעיל בבחירות".
כתוצאה מכך עלו יוזמות עצמאיות של אנשים פרטיים, שקראו לבעלי רכבים להצביע מוקדם בבוקר ואז להגיע ליישובים הלא מוכרים בנגב כדי להסיע את הבדואים לקלפיות. במקביל פרסמו שתי חברות הסעה בדואיות פרטיות שהן מתכננות להציע שירותי הסעה בחינם למצביעים על כביש באר שבע-ערד ובאר שבע-דימונה.
"בבחירות הקודמות תרמתי להסעות ומה שקרה הוא שנשים לא עלו על ההסעות כי הנהג היה גבר זר", סיפרה אז למקום הכי חם אפרת שלח-ישורון, פעילה חברתית ממודיעין. "הפעם קראו לנשים להסיע עם רכבן הפרטי נשים, אז אני על תקן נהגת מונית".
בבחירות האחרונות חלה עלייה בשיעור ההצבעה והוא עמד על כ-46 אחוז. "העלייה בשיעור ההצבעה היא כתוצאה מפעילות שטח שעשינו, בעיקר בקרב נשים", אומרת עו"ד חנאן אלסנעא, מנהלת מרכז זכויות נשים בדואיות ומנהלת הקו החם באיתך-מעכי ופעילה פוליטית. "מהבדיקות שערכנו מאז 2013, עולה כי כ-80 אחוז מהנשים הבדואיות בכפרים הלא רשומים לא יוצאות להצביע. הבנו שצריך להיאבק על כך שהקול שלהן יישמע גם בפוליטיקה, כי רק שם אפשר להשפיע על המעמד שלהן".
וועדת הבחירות הציעה פתרון – לארגן הסעות לתושבי הכפרים לקלפיות. אלא שלדברי אלסאנע, אחת מהחתומות על המכתב לשופט מלצר, פתרון זה רק מעמיק את האפליה נגד הבדואים. "זה תמריץ שלילי", היא אומרת. "הם קובעים לנשים מתי לצאת מהבית ומתי לחזור. מדובר במסע של חצי יום, ואפשר להבין למה נשים רבות היו בוחרות לוותר עליו".
הפתרון החלופי שמציעים הארגונים – איתך מעכי, האגודה לזכויות האזרח והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי – הוא למקם את הקלפיות במוסדות המדינה ובבתי הספר, בהתאם לחלוקה הגיאוגרפית של השבטים הבדואים, ובאופן כזה התושבות והתושבים יוכלו להצביע במרחק סביר מהבית.
כך, יוכלו בני שבט אלסאנע לוותר על נסיעה של 35 ק"מ ובני שבט אבו רוקייק ימנעו מנסיעה של 22 ק"מ – והם יוכלו להצביע בבתי הספר ביישוב שלהם.
"ההסעות המוצעות הן תמריץ שלילי. מדובר במסע של חצי יום ואפשר להבין למה נשים יבחרו לוותר עליו"
"החברה הבדואית כולה עוברת משבר אמון כלפי מדיניות הממשלות בישראל", אומרת עו"ד אלסאנע. "הצבת הקלפיות במקומות מרוחקים וחוסר המאמץ והאכפתיות של ועדת הבחירות ושל הממשלה, מחזקת את התחושה של הבדואים שלא להאמין למוסדות המדינה וגורמת להם להרגיש שאין סיבה לצאת להצביע. בהצבת קלפיות קרובות יהיה מסר: אכפת לנו מכם. אנחנו דואגים לאזרחים שלנו ורוצים שהם יהיו חלק מעיצוב הדמוקרטיה של ישראל".