בשבועות האחרונים מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית. בהתחלה וכמו בכל פעם, הוא שלח את החיילים הנאמנים שלו כדי שיביעו את דעתם, שהיא בעצם דעתו, על המפגינים.
בזה אחר זה התייצבו שרי הליכוד: שלמה קרעי שדיבר על אנשי המילואים שהודיעו כי לא יתייצבו לשירות ("לכו לעזאזל"), גלית דיסטל שיצאה נגד הרופאים ששבתו במחאה ("לאנשים מהסוג האכזרי הזה אסור לאפשר גישה לחולים") ומירי רגב שיצאה מספר פעמים נגד הטייסים שמסרו כי לא ימריאו בשירות המדינה ("האליטה תמשיך לבקש נ.מ כדי להרוס את המדינה").
הניסיון נכשל. דברי ההסתה שלהם רק הוציאו עוד ועוד מפגינים אל הרחובות. או אז חזר לנתניהו למקום שבו נמצא הכוח שלו: הבייס. המזרחים בני המעמד הבינוני.
אבל איך ישלח נתניהו את תומכיו אל הרחובות, כשהוא עצמו אומר שוב ושוב שההפגנה החשובה בדמוקרטיה מתבצעת בקלפי? "אנחנו יצאנו להפגין ב-1 לנובמבר, יום הבחירות", הדהדו מצביעיו את המסר – ונשארו בבית.
טובי המוחות המפלגים והמסיתים נדרשו כעת למצוא את הדרך להראות שיש תמיכה משמעותית להפיכה המשטרית והנה, נמצא הנס ובקול תרועה רמה יצא הסלוגן החדש: "אני אזרח סוג ב'". הידד, נמצא האויב המשותף של אוהדיו: אזרחים פריבילגיים סוג א'.
אין אלא להצטמרר מהניצול הציני הכפול שעושה נתניהו במצביעיו. מצד אחד משפיל אותם בקביעה שהוא עצמו יצר, שהם אזרחים סוג ב', והם בכלל לא ידעו שהם כאלה. מצד שני הוא שולח אותם לעמוד מול מי שהוא קבע שהם אזרחים סוג א' – כל מי שלא תומך בדהירה שלו לעבר הדיקטטורה.
מצד אחד נתניהו משפיל אותם בקביעה שהוא עצמו יצר, שהם אזרחים סוג ב', והם בכלל לא ידעו שהם כאלה. מצד שני הוא שולח אותם לעמוד מול מי שהוא קבע שהם אזרחים סוג א' – כל מי שלא תומך בדהירה שלו לעבר הדיקטטורה
אחרי שהוגדרו והוצבו זה מול זה שני המחנות, המסר התחיל לחלחל. ראשון עלה לשידור ביום שלישי בתכנית של ארא"ל סגל ברדיו 103 אדם שהציג את עצמו כטכנאי מטוסים, ואמר שגם הוא לא יעשה מילואים "במדינה שלא מכבדת את הפתק שלי". הטכנאי הוסיף ואמר: "אני קורא לכל אנשי הצוות הטכני בחייל האוויר – אל תפחדו מהטייסים". יאיר נתניהו שיתף בתדהמה.
אלא שכמו שחשף העיתונאי אורי משגב בציוץ בטוויטר, מי שעומד מאחורי הניסיון להעמיד את הטכנאים מול הטייסים הוא טייס בעצמו, אדם בשם שי קלך, חוזר בתשובה שלא נמצא בשירות מילואים פעיל מאז 2010.
טכנאי או טייס, המסר נתפס, וערוץ התעמולה 14 התגייס מיד לפמפם אותו. המגיש שמעון ריקלין הכריז כי הערוץ ישדר עם חולצות נושאות המסר "אזרח סוג ב'" (באקט פמיניסטי מפתיע הכינו כאלה גם בלשון נקבה). בזה אחר זה התייצבו שופריו של נתניהו חזור על האמירה, לשמחת העיתונאי אבישי בן חיים, שרואה איך התיאוריה המפלגת שלו על ישראל השניה באמת קורעת את העם.
"לא אזרחים סוג ב'", הכריז גם ח"כ שמחה רוטמן, מאבות ההפיכה המשטרית, בציוץ בטוויטר שקידם את מחאת הימין שצפוייה היום. גבר אשכנזי מתנחל קורא לעצמו אזרח סוג ב' – והעולם שותק.
בהפגנת הימין הראשונה, שהתקיימה ביום שני (27/3) בירושלים, ראיינה העיתונאית יעל געתון מ"שקוף" את אהרון מורן, גבר מזרחי בן 62, יליד שכונת הקטמונים בירושלים. "כשהייתי בצבא, בתותחנים ונלחמתי ב-82 בלבנון, כל הקצונה היו אשכנזים", אמר לה. "במיונים כולם היו אשכנזים. אני לא אוהב את הדבר הזה, את ההפרדה וחשבתי שעד שאתבגר זה יעלם, ונהיה יחד, רציתי עם אחד, אבל התבדיתי".
ואולי מורן לא רוצה להאמין שמי שמנציח את הקרע, את החלוקה, היא מפלגת השלטון שעלתה ב-1977 לראשונה בדיוק על הטיקט הזה – ומי שעומד בראשה כעת ממשיך להנציח אותה.
יותר מכל אחד אחר יודע לעשות זאת האזרח סוג א', זה שיודע להפעיל את קהל בוחריו. הוא, שבמשך שנים ער לנתונים על הפערים בבריאות, בתעסוקה, בתחבורה הציבורית ליישובי הפריפריה. הוא אשר ער למצוקות הכלכליות ולפערים בחינוך. ביד אחת הוא שדואג לשמר את תחושת הנחשלות, את ההתכופפות המדומיינת בפני האליטה האשכנזית, כדי להפעיל את הציבור המזרחי, בן מעמד הביניים, פעם אחר פעם לטובתו. ביד השנייה הוא מתחבר אל המפלגות החרדיות והציונות הדתית, האליטסטיות והגזעניות כל אחת בדרכה.
אלפי הצעות חוק הוגשו בשלושת החודשים האחרונים, קצת יותר ממאה עברו הליכי חקיקה שונים. מתוך 28 החוקים שעברו, יש אפס חוקים חברתיים. אולי בעצם כולנו אזרחים סוג ב'?