למרות הניסיונות של המפלגות החרדיות למזעור הנזקים שנגרמו להן בשיח הציבורי בעקבות ההפיכה המשפטית, עתירה לבג״ץ שהוגשה היום (ה׳) נגד כרטיסי המזון של דרעי, מציבה אותן שוב בלב המחלוקת.
העתירה דורשת לבטל את העברת התקציב לכרטיסי המזון בטענה שהקריטריונים לזכאות מפלים לטובה משפחות חרדיות, באופן שלוקה בחוסר סבירות קיצוני. עם הדוגמא האקטואלית הזו על שולחנם, ידונו ביום שלישי הקרוב שופטי בג״ץ בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות.
מוקדם יותר השבוע אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברת 400 מיליון שקל לחלוקה מיידית באמצעות כרטיסים מגנטים, במסגרת הסעיף התקציבי שנועד לכאורה לקדם ביטחון תזונתי. החלוקה תתבצע על פי קריטריונים של זכאות להנחה בארנונה ולא על פי המלצות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה – קריטריונים המשכללים מצב כלכלי.
כרטיסי המזון מילאו תפקיד מרכזי בתעמולת הבחירות של ש"ס בבחירות האחרונות. וכעת, התקציב עבורם יעבור ממשרד הרווחה למשרד הפנים באחריותו של דרעי, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני עם ש"ס.
בעבר כבר השתמשה הממשלה בזכאות להנחה בארנונה עבור חלוקת כרטיסי מזון בתקופת הקורונה, אך התברר כי הכרטיסים חולקו בעיקר בערים חרדיות ואילו בישובים ערבים ובדואים, למשל, הם חולקו בשיעור נמוך. בדיעבד נמצא כי מבחן הנחה בארנונה מיטיב עם משפחות ברוכות ילדים, ועל פי בדיקות שנערכו המנגנון יצר העדפה מובנית לטובת האוכלוסייה החרדית.
הבדיקה המשמעותית ביותר הוצגה על ידי הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, בנייר עמדה חריף שבו הוא טען כי ייעוד ההסכמים הקואליציוניים "מגדיל באופן חד־ערכי ומובהק את התמריץ לאי־השתלבות בשוק התעסוקה" וגם יוצר "תלות במנגנון הממשלתי ומלכודת עוני וחוסר הלימה עם מדיניות הרווחה הכוללת, ובפרט עם אי־הקצאת התקציב למשרד האחראי על הנושא המטופל״.
לפי גרדוס, מנגנון החלוקה מיטיב עם שליש מהאוכלוסייה החרדית, אף על פי שרק 5 אחוז ממנה נמצאים באי־ביטחון תזונתי חמור. בנוסף, התברר כי שליש מהזכאים בתוכנית החדשה לא היו זכאים לכרטיסים אם הקריטריונים היו נקבעים לפי אי־ביטחון תזונתי, תחום שנמצא תחת אחריות של משרד הרווחה ולא של משרד הפנים.
מנגנון החלוקה מיטיב עם שליש מהאוכלוסייה החרדית, אף על פי שרק 5 אחוז ממנה נמצאים באי־ביטחון תזונתי חמור
על אמות המידה המפלות נכתב בעתירה כי הן ״פוגעות בזכות לשוויון, מייצרות אפלייה אסורה ואשר נקבעו בחוסר סבירות קיצוני כתוצאה משיקולים זרים״. העתירה הוגשה על ידי סמנכ״לית העמותה, עו״ד יפעת סולל. "אמות המידה שנקבעו נותנות יתרון עצום לקבלת הכרטיסים לציבור החרדי, בסתירה לצרכים האמיתיים", כתבה בה. "המבחנים שנקבעו לא נועדו לקידום ביטחון תזונתי אלא להעביר תקציבים נוספים, באופן בלתי מוסרי, בלתי הוגן ובלתי חוקי, בעיקר לציבור החרדי, תחת כותרת כוזבת של קידום ביטחון תזונתי."
הדרישה מבג״ץ היא הוצאת צו ביניים שיורה על עצירת החלוקה ותיקון העיוותים המפלים ובנוסף על החזרתה לאחריות משרד הרווחה. בעתירה נטען כי ההחלטה נעשתה באופן מנוגד לחוק וכי העברת סמכויות משר הרווחה לשר הפנים, נעשתה בלי שנתקבלה החלטה בממשלה וללא אישור הכנסת.
בנוסף, נטען כי אישור התוכנית התקבל מבלי שהתקיימה היוועצות עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שהיא הגורם המקצועי אשר החוק דורש היוועצות עמה בכל הנוגע למדיניות הביטחון התזונתי, ובניגוד בוטה להמלצות חבריה. בדיון בוועדת הכספים לא נכח אף אחד מחברי המועצה.
בתחילת חודש אוגוסט, לאחר ביקורת שהושמעה מחברי המועצה נגד כרטיסי המזון של דרעי נודע כי ש״ס מתכוונת לסגור את המועצה ולהקים במקומה ועדה שתפעל במסגרת הרשות החדשה שהיא מקימה למאבק בעוני. יו"ר המועצה, פרופ׳ רוני סטריאר אמר אז בתגובה כי "ביטחון תזונתי ועוני הם לא נושאים זהים. הרשות לא תהיה עצמאית, בניגוד למועצה – הרשות כפופה לשר".
על פי מנכ״ל עמותת חדו״ש, הרב אורי רגב, אריה דרעי בחר שלא להתייעץ בעניין המועצה הארצית לביטחון תזונתי מסיבה מאוד ברורה: "הם ידעו כי המועצה תבקר את התוכנית, הסותרת כל שיקול מקצועי וענייני, ועלולה להפריע למימוש רצונם להפנות כספי מדינה בהיקף אדיר להטיב בעיקר עם האוכלוסייה החרדית שאותה הם מייצגים״. לדבריו, הדבר צורם במיוחד על רקע ההשתתפות הדלה של גברים חרדים בשוק העבודה תוך הסתמכות על תקציבי המדינה במימון האברכים, מחייתם ולימודיהם.
מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי למעלה מחצי מיליון משפחות בישראל סובלות מהעדר ביטחון תזונתי, ו-265 אלף משפחות סובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור, כלומר שהן מתקשות לרכוש מזון ואינן בטוחות מתי תהא הפעם הבאה שתהיה להם גישה למזון. לפי הנתונים, מחצית מהאנשים שחיים בחוסר ביטחון תזונתי הם אנשים עובדים.
"אדם שחי בשכר מינימום ויש לו שניים שלושה ילדים, צריך לעבוד 145 שעות כדי לרכוש את סל המזון המומלץ על ידי משרד הבריאות", אמר בעבר פרופ' רוני סטריאר, "כלומר משרה מלאה של אחד מבני הזוג כדי לרכוש את סל המזון. זה אומר ששוק העבודה כיום אינו מאפשר לאנשים עובדים להביא מזון לבית".
בעוד אלו שעובדים שעות רבות ונותרים בחוסר בטחון תזונתי לא יהיו זכאים לסיוע, הקריטריונים החדשים של דרעי מזכים גם מי שמעולם לא ניסה להשתלב בשוק העבודה וגם כאלו שלא מיצו את פוטנציאל ההכנסה שלהם. שינוי שמיטיב בעיקר עם אורח החיים החרדי בו גברים רבים לא משתלבים בשוק העבודה ולומדים תורה.
בתחילת חודש יולי עיכבה המשנה ליועמ״שית (ציבורי־חוקתי) עו"ד אביטל סומפולינסקי, את העברת התקציב ודרשה כי גם משפחות המקבלות הבטחת הכנסה, ניצולי שואה ונשים שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי יהיו זכאיות לכרטיסי המזון.
בסוף, לאחר התנגדות ש״ס ואי עמידה בסיכומים מולה, התקציב אושר תחת שינויים והקלות מינוריות. בין היתר נכללו בו נשים שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי, אך ילדיהן לא נכללו בחישוב הסכום הסופי שיקבלו. בנוסף, עדיין לא ברור לאיזה סיוע, אם בכלל, יהיו זכאים 12 אלף נכים ניצולי השואה שלא נכללו בנוסח הסופי של משרד הפנים.
הודעת משרד הפנים כי הכרטיסים יחולקו מיידית, עוד לפני החגים, מונעת הגשת בקשות של מי שאינם זכאים לקבל כרטיסים אוטומטית, בהם חלק ניכר מהסובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור.