כתבה זו הינה כתבת לוויין, המשתייכת לסדרת כתבות שלמה בנושא לחצי הכרייה של כיל בשדה בריר
שתי חוות דעת של אנשי אקדמיה בכירים מתחום בריאות הציבור נכתבו ב-2008 על השפעת הכרייה בשדה בריר על בריאות התושבים באזור. אחת מהן נכתבה על ידי פרופ' רפאל כראל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שמצא כי "בהסתמך על נתוני התסקירים השונים שהובאו לידיעתי, הרי שלהערכתי לא צפויה כל תוספת תחלואה באוכלוסיית העיר ערד בגין הפעלת המכרה".
פרופ' יוסף ריבק, מבית הספר לרפואה בתל אביב, שכיהן בעברו גם כראש מכון המחקר הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית של האוניברסיטה, היה בוטה ובטוח בהרבה מעמיתו. הוא ביקר בחריפות את חוות הדעת שהוגשו למשרד הבריאות ושמצאו כי ישנה סכנה של זיהום אוויר שיפגע בתושבים.
"מצער שחוות דעת כזו ממי שהוא מומחה בבריאות הציבור, גורמת להפחדה והטרדת הציבור", כתב. "ניתן לקבוע בבירור כי החשש ממחלות סרטן ריאה ואחרות המועלות… אין לו על שיסמוך… לא צפויה להערכתי כל עליה בתמותה מכל סוג שהוא עקב העבודה במכרה המוצע".
חוות דעת נוספת הוזמנה בלחץ משרד ראש הממשלה ונכתבה ב-2010 על ידי מי שהיה באותו הזמן סמנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' שמואל שפירא.
בהקדמה למסמך ציין שפירא כי "ראש הממשלה החליט למנות מומחה חיצוני על מנת לבחון באם קיימים היבטים בריאותיים העשויים להשפיע על האוכלוסייה עקב הכרייה בשדה בריר". פרופ' שפירא בחר לא לצרף את כל קורות חייו המקצועיים, אבל כתב כי הוא "בעל ניסיון וחשיפה רבים לנושאי פיזור, סביבה, השפעות בריאותיות של קרינה, בטיחות וניהול סיכונים".
לצורך כתיבת חוות הדעת ביקר פרופ' שפירא בשדה הכרייה הפתוח אורון בזמן העבודה, וערך תצפית על האתר המתוכנן "בפאתי ערד". הוא "עיין" בשורת פרסומים וחוות דעת, ומצא ש"מרבית הדוחות נכתבו במתודולוגיה מדעית טובה, התבססו על מודלים שהם state of the art".
המסמך המרכזי שעליו התבססו חוות הדעת השונות, וגם זו של פרופ' שפירא, היה תסקיר השפעה על הסביבה שנעשה על ידי חברת "גיאופרוספקט" במימון רותם-אמפרט. בסיכום חוות הדעת מצא שפירא כי "לעבודת כרייה בשדה בריר אין כל פוטנציאל נזק בריאותי ביחס לתושבי ערד וכסייפה, בהיבטי חלקיקים נשאפים, קרינה, רעש ועקה נפשית".
המסמך המרכזי שעליו התבססו חוות הדעת השונות היה תסקיר השפעה על הסביבה שנעשה על ידי חברת "גיאופרוספקט" במימון רותם-אמפרט
ב-2013, מונה פרופ' שפירא מונה לראש המכון למחקר ביולוגי, תפקיד שבו הוא משמש עד היום למרות האשמות חמורות כנגדו על חוסר מקצועיות. לפני מספר שבועות שמו עלה לכותרות לאחר שעדכן את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ש"אנחנו לקראת חיסון לקורונה".
לא נחקרו, לא פורסמו
ב-2013 הזמין משרד הבריאות דוח על נושא הכרייה בהיבט של תחלואה ומוות מזיהום אוויר מפרופ' ג'ונתן סאמט מאוניברסיטת דרום קליפורניה, רופא מומחה בבריאות הציבור שתחום המחקר שלו עסק בהשלכות הבריאותיות של מזהמים נשימתיים.
בין היתר כתב סאמט בדוח שהגיש: "ברור שסקירה שיטתית בנושא, הנדרשת לביסוס הרקע והידע המדעי הראוי לא נעשתה. לא על ידי החברה ולא על ידי אף אחד ממשרדי הממשלה המעורבים".
אבל עוד לפני שהמומחה האמריקאי החל לפעול, היה מי שניסה להתריע בזמן אמת על חוות הדעת הבעייתיות. פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, מומחה במודלים של הערכת החשיפה למזהמי אוויר, הציג ב-2013 מצגת מאירת עיניים בפני נציגי מינהל התכנון.
על פי פרופ' ברודאי, "כריית פוספטים במכרות פתוחים גורמת לפליטת ופיזור חלקיקים המכילים בין השאר מתכות רעילות ורדיונוקלידים (שנספחים לחומר החלקיקי)… פילוג הגודל, הצפיפות והצורה של החלקיקים שמקורם בכריית פוספטים כמעט ולא נחקרו", למרות שידוע שיש להם "השפעה רבה על שיקוע חלקיקים באזורים שונים של מערכת הנשימה".
"פילוג הגודל, הצפיפות והצורה של החלקיקים שמקורם בכריית פוספטים כמעט ולא נחקרו", למרות שידוע שיש להם "השפעה רבה על… מערכת הנשימה"
הוא הסביר לחברי הוועדה כי "לא ניתן להגדיר חד-משמעית חלקיקים שמקורם בכריית פוספטים כ'טבעיים' או ככאלה שאינם מזיקים, כיוון שהשפעתם הבריאותית לא נחקרה מעולם".
נכון לאותו הזמן, הוא הסביר, "לא נחקרו, לא פורסמו ואין בנמצא מקדמי פליטה לכריית פוספטים במכרות פתוחים… ומעולם לא נחקר פיזור מזהמים ממכרות פוספטים". מתברר שהחישובים בתסקיר השפעה על הסביבה למכרה הפוספטים בשדה בריר, שעליו מתבססת הוועדה, נערכו "על סמך מקדמי הפליטה לעבודות דחפור במכרות פחם".
סימני שאלה משמעותיים
לאזהרות של פרופ' ברודאי הצטרפו ב-2014 מדענים נוספים ממכון ויצמן, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב, שתחום מחקרם הוא פליטת אבק והסעת אירוסולים, איכות אוויר, מידול היבטים מרחביים של מזהמי אוויר והשלכות בריאותיות של זיהום.
"מכתב זה מהווה קריאת אזהרה לקראת החלטה אשר עלולה להוביל לתוצאות שאינן רצויות ובלתי הפיכות. קריאת הדוחות השונים שפורסמו בסוגיה זו מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי התובנות והמסקנות של הצדדים השונים לעניין", כתבו למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
"קריאת הדוחות השונים שפורסמו בסוגיה זו מעלה סימני שאלה משמעותיים לגבי התובנות והמסקנות של הצדדים השונים לעניין"
"לפני שמקיימים פעולת כרייה בשטח, יש לקיים מחקר מעמיק על ידי גורמים בלתי תלויים, אשר יעשה שימוש במיטב השיטות הקיימות בתחום… בשנים האחרונות נעשה שימוש בשורה של מודלים מתקדמים יותר, אשר מאפשרים הערכה טובה יותר מהמודל בו נעשה שימוש. כמו כן ניתן לפתח מודל ספציפי למקרה מבחן בקנה מידה מקומי כפי שנעשה במחקרים לא מעטים…
"תוצאות המודל להשפעת כרייה בשדה בריר או בשטח ניסיוני אחר בנגב לא אומתו כלל… לפני שמתקבלות החלטות נוספות בעניין, אנו קוראים לחברי המועצה לקדם המשך מחקר וניטור בשטח על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות המבוססות על מדע מקיף, מקצועי ואמין ככל האפשר".
על פי המדענים החתומים על המכתב, פרופ' יצחק קטרה, פרופ' דוד ברודאי, פרופ' איתי קלוג, פרופ' ינון רודיך ופרופ' אלכסנדרה צ'ודנובסקי, "למספר רב של פרמטרים לא קיימים ערכים אמינים והשימוש שנעשה בהם עבור המקרה הנדון מבוסס על המלצות כוללניות, ברירות מחדל לא מבוססות, והטמעה של הגישה ש'באין מידע מספק ניתן להשתמש במידע הקיים ולקבל הערכה מספקת'. גישה זו כמובן אינה נכונה עבור רוב המקרים".