מהיר ועצבני: "שוב ושוב אנחנו עדים לשימוש חורג של המשטרה בטייזר"

הקלות הבלתי נסבלת של השימוש המשטרתי באקדחי טייזר נחשפה שוב השבוע. הפעם זה קרה בזמן הופעתו של של יובל מנדלסון ולהקתו בפאב בשדרות ביום שלישי בערב. השוטרים הגיעו למקום בעקבות תלונה על רעש, והביאו להפסקת ההופעה תוך שימוש בכוח נגד חברי הלהקה ושימוש באקדח הלם נגד המתופף נדב לוזיה.

"איך זה מרגיש לחטוף טייזר לתוך הגוף?", כתב המתופף היום בעמוד הפייסבוק שלו. "קלטתי שאני אאוט. כל הגוף בשוק, לא הצלחתי לעמוד וכשהלכתי זה הרגיש מאוד מוזר".

נראה שהשימוש בטייזר על ידי המשטרה הולך וצובר תאוצה בתקופה האחרונה: בספטמבר נפטר תושב אשדוד זמן קצר לאחר שהשוטרים הפעילו נגדו אקדח טייזר. בני משפחתו טענו כי השימוש בטייזר גרם לאירוע לבבי שהוביל למותו והמחלקה לחקירת שוטרים פתחה בחקירה. בתחילת אוקטובר נשלף טייזר על ידי צעיר ממגדל העמק לאחר שסירב לעלות לניידת בטענה שהוא שומר שבת. 

המקרה האחרון, עליו כתבנו במקום הכי חם, התרחש במסיבת טראנס שנערכה לפני כחודש ביישוב גן נר, הידרדרה לאלימות כשארבעה שוטרים שהגיעו למקום בעקבות תלונות על רעש תועדו כשהם משתמשים באקדח טייזר כלפי הדי.ג'י, שזעק בעודו שרוע על הרצפה "אין לי אוויר". 

---

מצפייה בסרטונים שצילמו הנוכחים במקום עולה שהשוטרים הפעילו נגדו את האקדח למעלה מעשר פעמים. "תן לו אזיק", נשמע אחד השוטרים אומר. "עזוב, תן לו טייזר", עונה אחר. בעקבות זאת נלקח הדי. ג'י לבית החולים ואושפז במשך שמונה ימים. 

בדיון שנערך בעניינו לפני כשבוע אמרה השופטת על הטענה שמדובר בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות: "לא ניתן שלא לתמוה על מידת האלימות שהופעלה על ידי השוטרים כלפי המשיב, לרבות שימוש רציף באקדח הטייזר כאשר מדובר במשיב השרוע על הרצפה וסביבו מספר שוטרים שבאפשרותם לגבור עליו, גם ללא שימוש באלימות כה קשה".   

471 פעמים בשנה

באגודה לזכויות האזרח פנו לפני כשנה למשטרה בבקשה לקבל את הנתונים על השימוש בטייזר. מהחומרים שהגיעו לידיהם עולה כי ב-2015 הטייזר היה בשימוש 274 פעמים, ב-2016 – 340, ב-2017 -471 וב-2018 נעשה שימוש באקדח ההלם 307 פעמים. במרבית המקרים לאורך השנים דיווחו השוטרים כי השתמשו במכשיר כסמכות נלוות לביצוע מעצר. 

"כבר שנים אנחנו טוענים שהשימוש צריך להיות בסכנה של פגיעה מוחשית בגוף ולא כפי שזה מוגדר כיום כסמכות נלווית לביצוע מעצר – שזו הגדרה רחבה שפתוחה לפרשנות", אומרת אן סוצ'יו, עו"ד באגודה לזכויות האזרח. "השווינו לנהלים רבים בעולם ומצאנו שהעילות לשימוש בטייזר הרבה יותר מוגבלות ושמורות למקרים שבהם החשוד עלול לפגוע בעצמו או באחרים".

לעומת השימוש בטייזר שעולה עם השנים, מספר התיקים שנפתחו במח"ש נגד שוטרים על שימוש בטייזר דווקא יורד: 46 ו-47 תיקים נפתחו בשנים 2016 ו-2017 בהתאמה וב-2018 נפתחו רק 33 תיקים. רוב התיקים נסגרים ללא חקירה, ואולי בגלל זה אנשים רבים מעדיפים להמשיך הלאה ולא להגיש תלונה. 

"מאוד קל לשוטרים להשתמש בטייזר", מוסיפה סוצ'יו. "הם לא צריכים להפעיל כוח, השימוש בו קל להפעלה ולא מעמיד אותם בפני סיכון. במקום ששלושה שוטרים ירימו את האדם ויקחו אותו לניידת, הם מעדיפים להשתמש בנשק הזה".  

"מאוד קל לשוטרים להשתמש בטייזר. במקום ששלושה שוטרים ירימו את האדם ויקחו אותו לניידת, הם מעדיפים להשתמש בנשק הזה". 

"שוטרי משטרת ישראל הוכיחו שברמה המבצעית אסור לתת בהם אמון בשימוש במכשיר הטייזר", אומר עו"ד יניב פרץ ממשרד יניב פרץ ואיתן כבריאן, סנגורו של הדי.ג'יי מגן נר. "שוב ושוב אנחנו עדים לשימוש חורג במכשיר הקטלני הזה שטרם ידועים לנו נזקיו, ועלינו לאסור את השימוש במכשיר הזה ויפה שעה אחת קודם". 

נשק הלם קטלני

הטייזר, "נשק הלם קטלני" בהגדרתו, משחרר עם הפעלתו שני חצים שמחוברים למכשיר ונאחזים בעור או בבגדים. דרך החוטים עוברת סדרה של פעימות זרם קצרות במתח גבוה (5,000 וולט), שחודרות לגוף וגורמות לאובדן השליטה בשרירים ולכאב. על אף שהמכשיר מוגדר כבעל סיכון "נמוך מאוד" לפציעות חמורות או מסכנות חיים, עדויות שהצטברו מראות שהשימוש בו עלול להיות קטלני. 

הוא נכנס לשימוש במשטרת ישראל ב-2010. לאחר שלוש שנים הוקפא השימוש בו לכמה חודשים בעקבות שורה של אירועים שבהם נעשה שימוש מופרז באקדח. בדו"ח מבקר המדינה מ-2014 צוין כי: "חוות הדעת מעלה ליקויים משמעותיים, הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה ולנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר. במשך שנים רבות לאחר שהוכנס לשימוש מבצעי, לא הוגדר באופן סופי, ברור וממצה, האם הטייזר הוא אמצעי אל-הרג או שהוא כלי ירייה – על כל המשמעויות הנובעות מכך".

בדו"ח מבקר המדינה מ-2014 צוין כי עלו "ליקויים משמעותיים, הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה ולנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר"

גם ההשלכות הבריאותיות של הטייזר לא נבחנו לעומק ואין די מחקרים כדי לקבוע אם אכן ישנן סכנות פיזיות. הוועד נגד עינויים של האו"ם קבע ב-2007 כי השימוש בטייזר הוא בבחינת עינויים וכי אקדח ההלם עלול להיות קטלני. גם ההשפעות הפסיכולוגיות של השימוש בטייזר לא נבחנו לעומק, אם כי ישנם מחקרים ראשוניים על הטראומה שנגרמת לאדם כשהוא מגיע למצב שבו הוא מאבד שליטה על השרירים שלו. 

"עצור או שאני מפעיל"

בנוהל מבצעי לשימוש בטייזר שפרסמה המשטרה ב-2015 , השנה שבה הוא שב לשימוש, הגדירה המשטרה את מטרת השימוש בכלי: "מאפשר ביצוע אכיפה אפקטיבית ומידתית, מקנה יכולת הרתעה, משפר את תחושת הביטחון של השוטר ומקטין את הסיכוי לפגיעות גוף חמורות הן לשוטר והן לחשוד".

במסמך מצוינים שלושת המצבים שבהם אפשר להפעיל את הטייזר: כסמכות נלווית לביצוע מעצר, לצורך הגנה עצמית, כאמצעי לריסון עצורים. בהמשך נכתב כי על השוטר חלה חובת אזהרה לפני השימוש בכלי במקרה של ריסון עצורים או כסמכות נלוות לביצוע מעצר. אז על השוטר לומר את המשפט: "עצור או שאני מפעיל טייזר". 

עם זאת, חברים ללהקה של יובל מנדלסון ומי שהיה בקרבת הדי.ג'י מגן נר מעידים שלא נשמעה קריאת אזהרה מהשוטרים כלפיהם. עוד מוזהרים השוטרים שלא לבצע יותר משלוש הפעלות, כשבין הפעלה להפעלה עליהם להזהיר את החשוד ונאסר עליהם לירות לעבר הראש, הפה, העיניים ואזור המפשעה של החשוד. 

שלחנו למשטרת ישראל סדרה של שאלות בנושא היקף השימוש בטייזר והפציעות ממנו, אך היא סירבה להגיב והציעה שנפנה לחוק חופש המידע, וכך בכוונתינו לעשות. לגבי חקירת מח"ש על מותו של אבי חסון לאחר שהופעל עליו טייזר באשדוד, טרם נמסרה תגובה. 

בעניין נסיבות האירוע אמש בשדרות נמסר כי "שוטרים וצוותי שיטור עירוני הוזעקו אמש למתחם בעקבות קריאות רבות שהתקבלו מאזרחים אודות הקמת רעש והפרעה לציבור במהלך הופעה שהתקיימה ללא אישור בשטח ציבורי. בניגוד לנטען, עם הגעת השוטרים למקום, התבקשו מארגני ההופעה להפסיק את מקור הרעש, אך נתקלו בהתנגדות אקטיבית של חברי הלהקה תוך שהם יוצרים פרובוקציות, מלהיטים את הקהל ומסרבים להזדהות על פי חוק. לאחר שהתנגדו אף להלוות לשוטרים שניסו לבצע את תפקידם, נאלצו השוטרים לעצור אותם ולהביאם אל תחנת המשטרה שם נחקרו ובסיום שוחררו בתנאים מגבילים".